בְּצַלְצוּל

*, ש"ז, — בצל מדברי1, wilde Zwiebel; oignon sauvage; wild onion: הוסיף רבי עקיבא השום והשומנית הבצל והבצלצול והתורמוס והפלסלוס אינן כלאים זה בזה כלא' א ג



1 כך פירוש אחד של הערוך: בצל של יער, ע"כ, וכך גם הרמב"ם: בצל מדברי. ובירוש' פרש פללגולה, ובנוסח' אחרות פגלגלה, ולא נתברר מה פרושה של מלה זו, ולא הכריע גם E. Löw בספרו לאיזה מין ממיני החסיות היו קוראים בצלצול. ופרושו השני של הרמב"ם שהוא הקטנה מן בצל ופרושו בצל קטן יתכן רק אם הכונה היא למין מיוחד שהיו קוראים לו בצל קטן, אולי כמו בערב' בצל צע'יר بَصَل صَغِير שקצת המלונים אומרים שזה הוא שם להבצל האשקלוני.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים