בְּרוֹת

ש"ז, מ"ר בְּרוֹתִים, — בהברת בני גליל הצפונית כמו בְּרוֹשׁ בְּרוֹשִׁים בהברת הדרומיים1: קרות בתינו ארזים רהיטנו בְּרוֹתִים (שה"ש א יז). פשט (ר' טרפון) ידו לחלון ונתן לי הימנו מקל אמר לי בני בזו טהרתי שלשה מצורעים ולמדתי בה שבע הלכות שהיא של ברות2 ובראשה טרף וארכה אמה (ספרא, מצורע יב)



1 אחת מהמלים הארמיות שמנו חכמים במקרא (Kautzsch Aramäismen, Nö, ZDMG 57, 417).

2 ובתוספתא נגע' ח ב אברית, והגיה שם הגר"א מדעת עצמו ברוש. אך נוסחת הספרא מקימת הגרסה בתו בסוף, והר"ש (משנ' נגע' יד א) הביא תוספתא זו וגרס אברות ו בין ר ובין ת, ונראה כי זו היא הגרסה האמתית, ואברות הוא משקל שני לברות, כמו זרוע אזרוע.