בְּרוֹשׁ

1, ש"ז, מ"ר בְּרוֹשׁים, — א) אילן, עליו דומין למחטים, Cypresse; cyprés; cypress: אני כִּבְרושׁ רענן ממני פריך נמצא (הוש' יד ט).  אשים בערבה בְּרוֹשׁ תדהר ותאשור יחדו (ישע' מא יט).  תחת הנעצוץ יעלה בְּרוֹשׁ תחת הסרפד יעלה הדס (שם נה יג).  גם בְּרוֹשׁים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו (שם יד ח).  ואכרת קומת ארזיו מבחר בּרוֹשָׁיו (שם לז כד).  — וגוף העץ של האילן: בְּרוֹשׁים משניר בנו לך את כל לחתים (יחזק' כז ה).  ויצף את קרקע הבית בצלעות בְּרוֹשׁים (מ"א ו יה).  — ב) כלי נגינה עשוים מעץ הברוש: ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יי' בכל עצי בְּרוֹשׁים2 ובכנרות ובנבלים (ש"ב ו ה).  — ג) רֹמח עשוי מעצי ברושים Lanze; lance: מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים וכו' וְהַבְּרוֹשִׁים הרעלו (נחום ב ד).



1 באשור' בֻּרַשֻׁ.  בארמ' וסור' בְּרוֹתָא, בְּרָת.  ועברה מלה זו גם ללשון היונית (.Levy, Fremdw).

2 יש מגיהים פה לפי נוסח הדברים בדהי"א יג ח וכמו"כ בתרגום השבעים: בכל עז ובשירים, כמו בדהי"א יג ח.