ש"נ, — מזון מועט לחולה וכדומה, כמו בָּרוּת:  שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחתי ותברני לחם ועשתה לעיני את הַבִּרְיָה למען אשר אראה ואכלתי מידה (ש"ב יג ה).  לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הַבִּרְיָה (שם ז).  ויאמר אמנון אל תמר הביאי הַבִּרְיָה החדר ואברה מידך (שם י).  — ובהשאלה למזון הצמחים: מניחין (זבל לאילנות) להברותם שהזיבול היא ברייה להם כלומר מאכל (ר"ח סוכ' מד:).