1, ש"ז, כנ' בַּרְזִלּוֹ, — גוף קשה מחצבי ממיני המתכיות, יעשו ממנו סכינים, מסמרים וכדומה, Eisen; fer; iron: תובל קין לטש כל חרש נחשת וּבַרְזֶל (בראש' ד כב). ארץ אשר אבניה בַרְזֶל ומהרריה תחצב נחשת (דבר' ח ט). בַּרְזֶל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה (איוב כח ב). את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הַבַּרְזֶל את הבדיל ואת העפרת (במד' לא כב). ואם בכלי בַרְזֶל הכהו וימת רצח הוא (שם לה יו). ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הַבַּרְזֶל ובמגזרת הַבַּרְזֶל (ש"ב יב לא). ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני בַרְזֶל (מ"א כב יא). על דושם בחרצות הַבַּרְזֶל את הגלעד (עמו' א ג). קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים בַּרְזֶל ופרסתיך אשים נחושה (מיכ' ד יג). ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד בַּרְזֶל ולחמות נחשת (ירמ' א יח). חטאת יהודה כתובה בעט בַּרְזֶל בצפרן שמיר (שם יז א). דלתות נחושה אשבר ובריחי בַרְזֶל אגדע (ישע' מה ב). ואתה קח לך מחבת בַּרְזֶל ונתתה אותה קיר בַּרְזֶל בינך ובין העיר (יחזק' ד ג). — *עששיות של ברזל, חתיכות גדולות של גולם הברזל: אין מוכרין להם עששיות של ברזל (ע"ז יו:). — ומשל לקושי: ונתתי את שמיכם כַּבַּרְזֶל ואת ארצכם כנחשה (ויקר' כו יט). כי קשה אתה וגיד בַּרְזֶל ערפך ומצחך נחושה (ישע' מח ד). — ובפרט כלי חד עשוי מברזל, גרזן, Axt; cognée; axe: מזבח אבנים לא תניף עליהם בַּרְזֶל (דבר' כז ד). ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הַבַּרְזֶל מן העץ ומצא את רעהו ומת (שם יט ה). ויהי האחד מפיל הקורה ואת הַבַּרְזֶל נפל אל המים (מ"ב ו ה). אם קהה הַבַּרְזֶל והוא לא פנים קלקל קהל' י י. במקומו של ר"א היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת (שבת קל.). שהברזל ממית בכל שהוא (סנה' עו:). — *וחלק מן העול: העול של מתכת וכו' והברזל שתחת צוארי הבהמה (כלים יד ד). — ומ"ר °בַּרְזִלִּים: וקצתם יהיו שנסמכו אליו ברזילים קטנים ואם תוציא את החץ ישארו אותם הברזילים בעומק החץ (קאנון ד ד ב י). — נכסי צאן ברזל, עי' נכס, צאן. — °מסלת ברזל, עי' מסלה.
— בִּרְזֵל, לא נהוג.
— פֻע', °בֻּרְזַל, מְבֻרְזַל, — מצֻפה ברזל: ויש אשר ישימו את איל הברזל על עגלה הולכת על ד' אופנים גדולים מעץ מבורזלים בברזל ומוסמרים במסמרות (יוסיפון ע). בטחתי בך ולא בזין מבורזל 2 (סליח', אליך צורי).
חֲלוּדָה.— *חָלַש.— *חִסֻּם.— חרש ברזל.
כּוּר. — כתת.
מַפּוּחַ.
*נַפָּח.
פְּלָדָה.
1 כך גם בכנענ', באשור' פַרְזֻלֻּ. במצר' פרט'ל, ארמ' פרזל, -לָא, סור' פרזלא. בערב' הישנה פִרזל فِرْزَل, כבל ברזל. ומקורו אולי משרש ברז, במשמע' דקר. כך דעת קצת חכמי הלשון, ויש לזה אולי קצת ראיה מהשם הערבי חדיד حَدِيذ לברזל, מן חדحَدَّ. אך י"א כי זו מלה זרה שאולה אולי ע"ש המקום שנמצא בו בתחלה מתכת זו שכנוה המצריים הקדמונים דבר מהשמים. משקל כַּרְמֶל, ואולי חשמל, ובצורתו הראשונה ברזֵל, וכן בנקוד האשורי, ונשתנה הפתח לסגול כנהוג.
2 המקור הזה הודיעני דר' צבי פרץ חיות, מפלורינצה, ושער כי נבנתה מלה זו על פי הלשון האיטלקית, ואולי ע"פ לשון ערב' חדּאד حَدَّاد מן חדיד, ברזל, ולפי הערב' השתמש במלה זו זכר' בן סעדיה התימני.