1, ת"ז, לנק' בְּרִיאָה, ברִאה, מ"ר בְּרִיאִים, ברִאים, בְּריאֵי, בְּרִיאוֹת, — א) בעל בשר, שָׁמֵן, beleibt; corpulent: ועגלון איש בָּרִיא מאד שופט' ג יז.  ומקצת ימים עשרה נראים מראיהם (של דניאל וחבריו) טוב וּבְרִיאֵי בשר דני' א יה. — ולנק' לבהמות: הוי רעי ישראל וכו' את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הַבְּרִיאָה תזבחו יחזק' לד ב-ג.  ובשר הַבְּרִיאָה יאכל זכר' יא יו. — ומ"ר: והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה וּבְרִיאֹת בשר בראש' מא ב.  ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה וְהַבְּרִיאֹת שם ד. — וגם צמח, מלא ועבה: והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בְּרִיאוֹת וטבת וכו' ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הַבְּרִיאוֹת והמלאות שם ה-ז.  — וכמו מריא, במשמ' נזון ברפת: עשרה בקר בְּרִאִים2 ועשרים בקר רעי מ"א ה ג. — ומאכל בָּרִיא, (בָּרִיא), שָׁמֵן וטוב, fett; gras; fat: על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בְּרִאָה3 חבק' א יו. — ב) לא חולה, gesund; sain; healthy: כי אין חרצבות למותם וּבָרִיא4 אולם תהל' עג ד.  הוא אומר שכ"מ היה והן אומרין בריא היה ב"ב ט ו.  הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה מעשה בבריא אחד שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג ונפל ומת גיט' ו ו .  ר' יוסי אומר בחולה ובזקן טמא בילד ובבריא טהור מקו' ח ד.  אין אוכלין איזוביון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים שבת יד ג.  חולה מרגיל צריך תשעה קבים בריא מרגיל צריך ארבעים סאה ירוש' ברכ' ג הלכ' ה.  איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע וכו' בריא שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת ב"ב קלה:.  האוכל כמדה זו הרי זה בריא ומבורך יתר על כן רעבתן פחות מכאן מקולקל במעיו עירו' פג:.  א"ר יוחנן אבא ממשפחת בריאים היה חול' פד..  עשיתים בריאים באולם מד"ר ויקרא יז.  ויצו (הורדוס) לאופים לתת לחם לזקנים לחולים ולבריאים וליתר העם יוסיפון נה.  וכל מאכל בפי בריא כנפת והנפת בפי חולה כתנים ר"י הלוי, ידענוך נדוד.  הואיל והגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא רמב"ם, דעות ד א.  וכל המנהגות הטובים האלו שאמרנו אין ראוי לנהוג בהן אלא הבריא אבל החולה וכו' כל מקום שאין בו רופא אחד הבריא ואחד החולה אין ראוי לו לזוז מכל הדרכים האלו שם כא-כב.  דיו לבריא לאכול בשר מערב שבת לערב שבת שם ה י.  לפיכך אמרו חכמים שאפילו הבריא ביותר מכין אותו שלשים ותשע הוא, סנה' יז א.  בהיות המאכלים והמשקים והאויר מבורכים יהיו הגופים בריאים רמב"ן, שמות כג כה.  כי טוב גוף בריא לנפש הבריאה יל"ג, חנה.  — ג) *בדבר לא בע"ח, סל וכדומה, לא שבור, לא קרוע, לא רעוע: הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח ובריאה כדי לקבל אריח ר"י אומר רחבה אעפ"י שאינה בריאה עירוב' א ג-ד.  הטופל כלי חרס הבריא וכו' הטופל את הבריא טהור ואת הרעוע טמא כל' ג ה.  (בגד) שלשה על שלשה (שנמצא) באשפות בריא וצורר מלח שם כז יא.  יכול שאינן (השמים) בריאים ת"ל חזקים ירוש' ברכ' א הל' א.  לא שנו אלא בכותל רעוע אבל בכותל בריא המניע פטור ב"ק ל..  אין מוליכין את הקטן (ללמוד מעבר לנהר) אא"כ היה בנין בריא ע"ג הנהר בנין שאינו ראוי ליפול במהרה רמב"ם ת"ת ב ו.  כתלים בריאים הוא תענ' ב.  וכן מיחם עד מקום שהאור שולט בו אפילו בבריא ר"ש כל' ג ה.  כלים שמבשלין בהן זפת לזפת הספינות וטפילתן לצורך היא אפילו בבריאים שצריכין היסק גדול שם.  שהקורה התחתונה מתוך שהיתה רחבה ביותר בעובי אמה היתה חזקה ובריאה ויכולה לקבל הבנין שעליה רע"ב מדות ד ו. — ובהשאלה, דעות בריאות, סברות בריאות, הדיעות בריאות או עלולות מו"נ ב מ.  כמה וכמה אמתלאות וסברות בריאות הנאמרות באמת ר"י מודינא, ארי' נו' כג. — ד) *דבר בָּרִיא, שאין ספק בו: ואם דבר בריא שהוא בן שבע מד"ר במד' ד. — ה) כמו בָּרִי, במשמ' תה"פ, בָּרִיא לי, ר"ל אין לי ספק בדבר: קבר הנמצא מטמא למפרע בא אחד ואמר בריא לי שלא היה קודם לעשרים שנה אין טמא אלא משעת מציאה ואילך תוספתא טהר' ד ט.  עם הארץ שקבל עליו (חברות) והיו לו טהרות ואמר בריא לי שלא נטמאו וכו' גוי שנתגייר והיה לו יין נסך ואמר בריא לי שלא נטמא שם ט ו-ז.