1, קל לא נהוג.

— הפע', הִבְרִיא, — א) פ"י, עשה בָּרִיא, fett machen ;rendre gras; to fatten: ותכבד את בניך ממני לְהַבְרִיאֲכֶם מראשית כל מנחת ישראל (ש"א ב כט).  — ב) פ"ע, במשמעת *נעשה עבה ושמן: מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא (מעי' יז.).  — ג) פ"ע, *נעשה בריא, במשמעת ההפך מן חולה: קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא (שבת יט ה).  הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שחיטתה של בהמה ומולחו יפה יפה ומדיחו (חולין לג.).  — ד) פ"י, °עשה בריא, ההפך מחולה: ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים והמחלימים (רמב"ם, מדע, ד).  — וצווי °הַבְרִיא: ועזוז המעוברות האמץ והבריא ופתחיהן סגור לבל יפילו פרי בטנם (חמדת הימים ב, תפ' לש"ץ).