1 משקל פוֹעֵל. אמר ריב"ג הרקמה יד וז"ל: ואשר אינו מתעבר מהבנין הזה (בנין פוֹעֵל, כמו שופט שופטתי) בושס ומקורו יען בושסכם אל דל.

1 הקדמונים נחלקו בדבר מהותה של מלה זו לשתי כתות. האחת (יונתן, מנחם, דונש, רש"י ורי"ק) ראתה בבושסכם רק חלוף אותיות משרש אחר והשנית (ריב"ג, ראב"ע ורד"ק) ראתה בו שרש מיוחד בשס. יונתן תרגם:  חלף במבזכן מסכניא. וכן מנחם בן סרוק: מגזרת משסה. אבל כבר טענו על זה ראב"ע ורד"ק, כי לפי פרוש זה צריך להניח ב בושסכם שמושית וזה לא יתכן.  דונש דחה פרושו של מנחם ופרשו מלשון בוסס: ולכן נאמר כי הבושס כרומס ורופס. וריב"ג אמר וז"ל: אין גזרה למלה הזה (ממה) שיש בידינו מן הלשון וצריך לפרש אותה לפי מה שיסבול ענין מקומה כמו הטריחכם ועמסכם והדומה לזה אבל שמושה הקרוב כמה שאפשר לומר בה שתהיה מקור פועל כבד על ענין פועל ואפשר שתהיה מקור לבנין הקל על דמיון פעל והיה דינה על הדרך הזה להיותה על משקל כתפשכם והיה זה כבד עליהם במלה זו והניעו השין בפתח ונמשכה בעבור זה קמצות הבית ושבה חולם כאשר קרה ג"כ במלת במצאכם אתו אשר היה עיקר גם הוא להיות כמו כתפשכם והיה כבד עליהם זה בעבור אות הגרונית והניעו הצדי בפתח ונמשך הקמץ ושב חולם כאשר אמרנו אלא כי הכבדות אשר היה להם בבשסכם על הדרך הזה היה בעבור התחברות השין הנחה עם הסמך. ע"כ. וכן אמר ראב"ע: אין ריע לו כי הבית שורש כי לא יתכן היותו משרת עם שם הפועל כי אם אפס משקלו וטעמו לעשות חמס לדל. ע"כ. רש"י קבל פרושו של דונש, אמר וז"ל: בושסכם כמו בוססכם על דל שאתם רומסין ורופסין על ראשו כמו בוססו את חלקתי. ע"כ. ולזה הסכים רי"ק והביאו רד"ק בפרושו: וא"א ז"ל פירש כי השין במקום סמך וכו' והמלה מקור מבנין פועל מרובע בוססכם בפלס טענכם, וענין המלה ענין רמיסה כמו ועל הרי אבוסנו. ע"כ. אבל רד"ק בעצמו הסכים יותר לדעת ריב"ג והביא שרש בשס והביא שם דברי ריב"ג וכן בפרושו אלא שבשרש בוס הביא דעת אביו הרי"ק שזהו מקור המלה בושס.  והרבה פלפל בצורת מלה זו קונטר' הדקד' קונטר' הדקד', דר' פוזנ' כב ואמר: אע"פ שדקדקו בו קצת המדקדקים ואמרו עליו שעיקרו בּוֵֹׁשס בּוֹשַׁסְתִּי והטעה להם החולם, וברור כי יום מעונן היה להם אותו יום שדקדקו זו הדקדוק ובחשכה יתהלכו, כי דקדוק בושסכם כמו זָכרכם וכו'. והוא כדעת השניה של ריב"ג. והחדשים כמעט כלם (גזנ', פירסט, אולד וכו') עד האחרון קניג כופרים במציאות שרש בשס, ורבם מסכימים לדעת רש"י כי בושס הוא במקום בוסס, וקצתם סוברים כי בושס הוא כמו בושש, ובמשמעת הַרַע לאדם. ופלפל קניג (קניג א' 492) בדבר צורת מלה זו ודקדוקה, והביא שם דעת המדקדקים החדשים, ובא גם הוא לכלל החלטה כי זה משקל כבד לנחץ, ומשמעתו היא התנהג בעול ובחמס עם פלוני. — והפרחון: נתיעצתם ונתחברתם.