1, ש"ז, סמי' בְּשַׂר, בְּשַׂרְךָ, בְּשַׂרְכֶם, מ"ר בְּשָׂרִים, —  א) החלק הרך האדֹם שעל העצמות בגוף בע"ח, Fleisch; chair; flesh: ויקח (אלהים) אחת מצלעותיו (של האדם) ויסגר בָּשָׂר תחתנה (בראש' ב כא). והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בָּשָׂר (שם מא ב). עור וּבָשָׂר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני (איוב י יא). מרבה בשר (על גופו) מרבה רימה (אב' ב ז). ובכנ': ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי (בראש' ב כג). ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בְּשָׂרְךָ מעליך (שם מ יט). אדם כי יהיה בעור בְּשָׂרוֹ שאת או ספחת (ויקרא יג ב). —וסמי': וישב בשרו כִּבְשַׂר נער קטן (מ"ב ה יד). —*נשך בשרו בשניו, מפני צער: הרשעים שאכלו נשך ותרבית עתידין להיות נושכים בשיניהם את בשרם (מד"ר שמות לא). —*בשר חי, כואב, שנקרע מעליו העור: בשר חי כשאתה נותן עליו דבלת תאנים מיד נסרח (מכילתא, והיה בשלח א). —ומ"ר °בְשָׂרִים: סור משבועת שקרים, ערוך בה אלות ואררים פורעת מעור ומבשרים (את שם אדיר, א שבוע'). —לֵב בָּשָׂר, לאמר לב רך, מרגיש, בנגוד ללב אבן, לב קשה, אכזרי: ונתתי להם לֵב בָּשָׂר (יחזק' יא יט). אין תפלתו של אדם נשמעת אא"כ משים לבו כבשר (סוט' ה.). —הוא בְּשָׂרוֹ של פלוני, לאמר קרובו, מבני משפחתו, Verwandter; prooche parent; relative: וידנו אל תהיה בו כי אחינו בְשָׂרֵנוּ הוא (בראש' לז כז). וּמִבְּשָׂרְךָ לא תתעלם (ישע' נח ז). —  ובחבור עם עצם, עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אני, ר"ל קרוב: ויאמר לו לבן (ליעקב) אך עַצְמִי וּבְשָׂרִי אתה (בראש' כט יד). מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם אני (שופט' ט ב). ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אנחנו (ש"ב ה א). דברו אל זקני יהודה לאמר וכו' אחי אתם עַצְמִי וּבְשָׂרִי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך (שם יט יב-יג). ולעמשא תמרו הלא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים (שם יד). — ב) בפרט הבשר של בהמה, חיה ועוף לאכילה: בין הערבים תאכלו בָשָׂר ובבקר תשבעו לחם (שמות יו יב). מאין לי בָשָׂר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בָשָׂר ונאכלה (במד' יא יג). הַבָּשָׂר עודנו בין שניהם (שם לג). הַבָּשָׂר שם בסל והמרק שם בפרור (שופט' ו יט). והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בָּשָׂר ושתות יין (ישע' כב יג). ופרשו כאשר בסיר וּכְבָשָׂר בתוך קלחת (מיכ' ג ג). כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים (חול' ח א). כבשר בלפת (שם ז ד). —ישב על סיר הבשר, היו לו מזונותיו במדה מרבה: בשבתנו על סיר הַבָּשָׂר באכלנו לחם לשבע (שמות יו ג). —ומ"ר: °בְּשָׂרִים: הזהרו מאכילת בשרים ולא תשימו בטניכם לבהמות קברים (ס' שעשועים לר' זבדא). ושונאת (האשה בעבורה) הבשרים הטובים והיינות המשובחים (אבן בחן לרש"ט שפרוט, 222, REJ. XV III). —°ומשל: הבשר שר ואמרכל לכל מאכל ותבשיל אשר יאכל ידשן וישמח השכל (מראה המוסר כא.). הקרַבים2 לא בשר והאוכלם לא אדם (ירוש' נדר' ח מ:). מי שאינו3 יכול להשיג הבשר אומר סרוח הוא (תולדות יעקב ב.). — ג) °בהשאלה, החלק הרך הנאכל שבפרות, Frucht-Fleisch; puple: הנעשה משני מיני הרמון בבשרם מבושלים בתנור עם דבש (קאנון ג ג א ה). והוא (הרמון) מורכב מד' ענינים וכלם עוצרים והם הקליפה והבשר והמיץ והגרעינים (ספר המסעדים, כ"י פריז). ובשרה (של קלפת האתרוג) קר ולח (מ' אלדבי, ש"א ה). יש (מהצמחים) מורכבים מבשר ומים כאגסים וקישואים (רשב"צ דורן, מ"א, ח"י, ד). הלוז והערמון בשרם לבן בין לחים בין יבשים (חזקוני, ויצא ל לז). —  ד) בהרחבה, כל הגוף, Körper; corps; body: יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לְבָשָׂר אחד (בראש' ב כד). על בְּשַׂר אדם לא ייסך (שמות ל לב). והנגע בִּבְשַׂר הזב יכבס בגדיו (ויקרא יה ז). ורחץ את בְּשָׂרוֹ במים (שם יד ט). ומכנסי בד יהיו על בְּשָׂרוֹ (שם יו ד). ויחם בְּשַׂר הילד (מ"ב ד לד). ודשתי את בְּשַׂרְכֶם את קוצי המדבר (שופט' ח ז). אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בְּשַׂר איש (איוב יב י). שמח לבי יגל כבודי אף בְּשָׂרִי ישכן לבטח (תהל' יו ט). צמאה לך נפשי כמה לך בְשָׂרִי (שם סג ב). אבל שפה היא (את המורסן) על בשרה יבש (פסח' ב ז). —ואמר המליץ: למה איגע בשרי לדרוש הדברים (ראב"ע, ערוג' החכמה). —*בעל בשר, עבה ושמן: רבי שמעון בן חלפתא בעל בשר היה (ב"מ פו:). —*ובעלת בשר: וקושרת (האשה) רצועה סביב צוארה וחונקת עצמה בחוזק כדי שתהא בשרה בולטת ותראה בעלת בשר (רש"י שבת נז:). —*קרוּב בשר, נגיעת עצם גוף העדיים של האדם בגוף ערום אחר: שארה זו קרוב בשר שלא ינהג בה מנהג פרסיים שמשמשים מטותיהן בלבושיהן (כתוב' מח.). —°ובשר במשמע' ההפך מן רוח, מן הנפש, הנשמה: הזנות שהוא חטא הבשר (מלמד התלמיד', בראש'). — ה) ביחוד אבר הזכרות, männl. Glied; le membre viril; penis: ונמלתם את בְּשַׂר ערלתכם (בראש' יז יא). ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בָשָׂר (יחזק' יו כו). ותעגבה על פלגשיהם אשר בְּשַׂר חמורים בְּשָׂרָם וזרמת סוסים זרמתם (שם כג ג). —  ו) כנוי לכל בעלי החיים, lebendig. Geschöpf; toute créature animée; living creatures: כי השחית כל בָּשָׂר את דרכו על הארץ (בראש' ו יב). קץ כל בָּשָׂר בא לפני (שם יג). ויגוע כל בָּשָׂר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם (שם ז כא). זאת אות הברית אשר הקימותי ביני ובין כל בָּשָׂר אשר על הארץ (שם ט יז). אל אלהי הרוחת לכל בָּשָׂר (במד' יו כב). —  ואמר בן סירא: כל הבשר יאהב מינו ואדם בדומה לו (ב"ס גני' יג יה). —  ואמר המליץ: חק הוא לכל  בשר לדרוש שלומו (ראב"ע,  הודות עלי נבל). ואנכי מוסר לעיני כל בשר, כבוד הודי סר, ושן עלי חורקים (הוא, נדוד הסיר). —   ובפרט בני אדם, בבחינת החמריות וקצר כחם, der sterbl. Mensch; le mortel; the mortal: ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בָּשָׂר זרעו (ירמ' יז ה). כי ריב ליי' בגוים נשפט הוא לכל בָּשָׂר (שם כה לא).  כי הנני מביא רעה על כל בָּשָׂר (שם מה ה). והיה אחרי כן אשפוך רוחי על כל בָּשָׂר (יואל ג א). ונגלה כבוד יי' וראו כל בָּשָׂר יחדו כי פי יי' דבר (ישע' מ ה). וידעו כל בָּשָׂר כי אני יי' מושיעך (שם מט כו). והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בָּשָׂר להשתחות לפני (שם סו כג). הס כל בָּשָׂר מפני יי' (זכר' ב יז). באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בָשָׂר לי (תהל' נו ה). ויזכר כי בָשָׂר המה רוח הולך ולא ישוב (שם עח לט). תהלת יי' ידבר פי ויברך כל בָּשָׂר שם קדשו (שם קמה כא). —*בשר ודם, כנוי להאדם בבחינת לא שלמותו ורפיונו: הן באין בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום (סוט' ח א). בשר ודם היום עודנו ומחר איננו (ירוש' סנה' סוף ו). בשר ודם מתנתם מעוטה וחרפתם מרובה (שם ברכ' ד הלכ' ב). א"ל (משה לישראל) אני בשר ודם יש קצבה לברכותי זו משלי אבל הוא (האלהים) יברך אתכם וכו' (ספרי, בהעל' פד). בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם צר צורה על גבי הכתל ואינו יכול להטיח בה רוח ונשמה וכו' מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו והקב"ה מבלה מעשיו (גמ' שם י.). בשר ודם וכו' שהיום כאן ומחר בקבר (שם כח:). יה"ר שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם (שם.). 

בָּקָר, —בשר בקר, בשר עוף וכו'. —בִּשֵּׁל, טִגֵּן, צָלָה וכו', עי' בשל.

גּוּף, עי' שם חלקי הבשר. —גיד, הגידים שבתוך הבשר.

הָתֵם הבשר.

זָבַח, זֶבַח.

חַי בשר חי, לא מבֻשל.

טֶבַח. —*טַבָּח.

°ליף, ליפי הבשר, כעין חוטים דקים שהבשר מורכב מהם.

נָא, חצי מבֻשל.

°עַכְבָּר, כמו °עצל, אבר בשרי, ליפי שהתמתחותיו מולידות תנועות בע"ח.

°פתילי, בשר פתילי, כמו ליפי.

*קַצַּב, מִקַּצֵּב, עוסק במכירת בשר. — *קַצָּב, מי שמוכר בשר.

שָׁחַט. —*שחיטה, כריתת הצואר בבע"ח, להשתמש בבשרם לאכילה. —שפת, —שְׁפַתַּיִּם, שתולין עליהם הבשר.