1 לפי הצורה החיצונה כמו חָכְמָה.  אך לפי הסכמת המדקדקים שנגזר מן שרש בוש בהוספת =נָה, הוא א"כ משקל פעלנה.  והנה משקל שמות בהוספת =נָה בסוף מצוי בערב', אך בעבר' אין לו חבר ואין לסמך על זה להחליט כי בנין משקל זה היה נהוג בעברית (Barth, N. 214).

2 ת"י בהתא.  מנחם הביא זה במחברת בש, וריב"ג בשרש בוש אמר וז"ל:  ומהענין הזה (של במבושיו) נאמר לבעל בשנה אפרים יקח והוסיפו הנון על השרש לשנוי המם ולהבזות הנקרא בו, והעקר בו בושה.  ע"כ.  ורש"י וראב"ע ורד"ק כלם פרשו מלשון בושה, בהוספת נה, והעיר ראב"ע שהוא כמו שבענה.  וכן הסכימו המדקדקים החדשים, והעירו קצתם שהוספה כזו נהוגה בארמית, כמו אֻשרנה אך פה ההוספה היא רק נ, ונוספה א כנהוג במלות ארמיות.  .Ew (דקדוק, סי' 163) אמר כי הוא על משקל צִפּרֻן, וכן בּשֶׂן, ובהוספת ה נשתנה לבָשְׁנָה.  וכעין זה גם:  Kö (ב, סי' 958).  אבל המליצה יקח בשת זרה מאד, ולכן  הנוסחה חשודה, ואולי בַּשֶׁבִי, - בַּשֶׁבִי אפרים יֻקח, וכדומה.