1, פ"י, עת' יִבְתֹר, — עשה בתרים, חתך לחתיכות,zerschneiden; découper; divide: ואת הצפר לא בָתָר (בראש' טו י).

— פִע', בִּתֵּר, — כמו הקל, בנחץ: ויקח לו (אברהם) את כל אלה וַיְבַתֵּר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו (בראש' יה י). — ואמר הפיטן: כנץ על צפור דולק גזלי בַּתֵּר והבלק (אין צור חלף, שבת א חנוכה). 

— נִפע', °נִבְתַּר, עת' יִבָּתֵר: שנות אדם חלומים, ומות פותר, וישכון בברית שלומים, וקצו חותר, בפנים נכלמים, ולב יִבָּתֵר, בא לדרוש רחמים, אולי יעתר (רמב"ע, שפתי רננות). 

— פֻע', °בֻּתַּר, מְבֻתָּר: וכמו שאמר יהי מבותר כבהמה זו מי שיעבור על השבועה (בר' בחיי, לך, ביום ההוא כרת). 

— נִתפ', °נתבתר, — נקטע לרחבו: וכשיתבתר העורק (בצדעים) ברחבו לשני חצאין אז אין סכנה (בפרקי משה יב).