1, ש"ז, מ"ר גֵּבִים, — א) חפירה באדמה שמתקבצים בה המים, Grube mit Wasser; fosse remplie d'eau; cavity for water: עשה הנחל הזה גֵּבִים גֵּבִים מ"ב ג יו. ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גֵּבִים לא מצאו מים ירמ' יד ג. המפנה את המעין לתוך הגת או לתוך הגבים פסולין פרה ו ה. בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים מו"ק כה:. — ב) החלק האמצעי, העקרי של הבית בין השדרות מקצה מזה ומקצה מזה, Hauptgebäude; corps de logis; main building: ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גֵּבים2 ושדרת בארזים מ"א ו ט.
1 בערב' גַ'ב جَب חפירה, בו, באר.
2 כל המפרשים הקדמונים סברו בזה כי גֵּבִים הוא הדבר שבו צפה הבית. יונתן תרגם: וטלל ית ביתא בהנתיכין, והם קורות חלולים. וריב"ג אמר וז"ל: שם קרוייו כבורות ר"ל שהלוחות שקרה אותו בהם היו חקוקים על תכונת הבורות. רש"י פרש לבֵנים חלולים כחצי קנה עגול. ודעת רד"ק כי גבים פרושו צלעות. גם המפרשים החדשים נמשכו אחרי הקדמונים ולא מצאו ידיהם ורגליהם במלה זו. Klost. פרש הרֶוח בין הקורות, Lagarde משבש וקורא גֻבדים ומפרש עפ"י לשון פרסית כִּפָּה. אבל, עצם לשון הכתוב ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים, צוח ואומר כי הדבר שצפה בו הוא ארזים, וכמו בפרשה שם ז ג: וספן בארז ממעל על הצלעות, ושם ז: וספן בארז מהקרקע עד הקרקע. וגבים ושדרות הם חלק הבית שאותו ספן בהארז. והנה, השם שדרות בא עוד במקום אחר, והוא מ"ב יא ח, שם יה ודהי"ב כג יד: והבא אל השדרות, הוציאו אתה אל מבית לשדרות. ותמוה הוא שרוב החדשים פרשו השדרות שורות חיל השומרים, שאינו נכון כלל לפי סגנון הלשון. והפרוש האמתי הוא מה שאמר בו ריב"ג שהוא חלק חיצוני של הבית. כעין אכסדרה, עי' ערך שדרה. ומזה נלמד, כי גֵּב העומד אצל שדרות הוא כמו"כ חלק מהבנין, אבל חלק אחר, הפך מן שדרות, והוא — גוף הבנין, חלק התיכון שלו, בנגוד לשדרות שהוא קצה הבנין, חלק החיצוני והיותר קל ופתוח שלו. ואם פרוש זה מוכח ומכרח מעצם סגנון לשון הכתוב, הנה יש לו סעד מלשון הערבית, שהשם גֹּבַּה جُبَّة משרש גבב, שמשמש ממש כמו בעברית לענין גֵּב של מים, משמש במשמ' חלק מהבנין: גֹּבַּה אלדאר, ושטהא אללשאן, ור"ל: גבּה הדירה היא אמצעו. ומליצת הכתוב יפה וכונתו הוא: שספן גם את הגבים, את החלקים האמצעים, וגם השדרות, החלקים הקיצוניים — בארזים.