1, ש"ז, מ"ר גְּבָאִים, — מים מכֻנסים באדמה, Pfuhl, Lache; flaque, mare; pool, puddle: ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשוף מים מִגֶּבֶא ישע' ל יד.  בצֹאתו וּגְבָאָיו (של הנחל) ולא  ירפאו למלח נתנו יחזק' מז יא. מי גבאים שתה טמא ושתה טהור טמא מקוא' א א. חזרו (המים) מלהיות מושכין הרי הן כמי גבאין תוספתא שם א יד.