ב. גֵּב

 1, ש"נ, מ"ר גֵּבים, —  ארבה: ואֻסף שללכם אֹסף החסיל כמשק גֵּבים2 שקק בו (ישע' לג ד).


1 עי' ערך גוב. 

 2 כך ריב"ג והחדשים.  ורש"י עפ"י התלמוד מפרש גם גב זה מן א. גַּב משמעה א. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים