גַּבָּן

°, ש"ז, מ"ר גַּבָּנִים, —  עושה גבינות, מוכר גבינות, Käsemacher; fronager; chesee-maker, monger:  וישראל שהולך אצל רועים בכפרים לגבן ומוליך בידו סימנין של עץ וחקוק בכל אחד ואחד אותיות מובהקות ולאחר שמגבלין את הגבינות קובעין בהן (ר"מ ב"ר קלוני', תשו' גא' קד', דוד קסל, סי' קכז).

חיפוש במילון: