ב. גָּבַן
*, קל אינו נהוג.
— פִע', *גִּבֵּן1 — עשה גבינה, Käse zubereiten; faire fromage; to form cheese: החולב והמחבץ והמגבן שבת צה..
— הִפע', * הִגְבִּין, — כמו * גִּבֵּן: החולב והמחבץ והמגבין 2 כגרוגרת תוספתא שבת י יג, ב"מ ח ז.
— נִתפ', °נִתְגַּבֵּן, — נתהפך ונעשה גבינה, käsen; se coaguler; coagulate: ויש (חלב) מתגבן ויש שאינו מתגבן רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ד.
1 פעל נגזר מן השם גבינה. וכן בערב' גַ'בַּן جَبَّن עשה שיתגבן החלב, וכן בסורית.
2 כך בתוספתא צוק"מ. אך בתוספתא ש"ס וילנה: המגבן.