ב. גָּבַן

*, קל אינו נהוג.

— פִע', *גִּבֵּן1 — עשה גבינה, Käse zubereiten; faire fromage; to form cheese: החולב והמחבץ והמגבן שבת צה..

— הִפע', * הִגְבִּין, —  כמו * גִּבֵּן: החולב והמחבץ והמגבין 2 כגרוגרת תוספתא שבת י יג, ב"מ ח ז.

— נִתפ', °נִתְגַּבֵּן, — נתהפך ונעשה גבינה, käsen; se coaguler; coagulate: ויש (חלב) מתגבן ויש שאינו מתגבן  רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ד.



1 פעל נגזר מן השם גבינה.  וכן בערב' גַ'בַּן جَبَّن עשה שיתגבן החלב, וכן בסורית.

2 כך בתוספתא צוק"מ.  אך בתוספתא ש"ס וילנה: המגבן.

חיפוש במילון: