* , ש"ז, מ"ר גִּדּוּרִים, — א) שה"פ מן גִּדֵּר: מפני גידורו (ירוש' דמאי ג כג ג). כדיי הוא גדור ערוה לעצמו שיגאלו ישראל ממצרים בזכותו (פסיק' דר"כ, בשלח לב). — ובהשאלה בהגיון, כמו °גֶדר: ידיעת ההגיון תחלק מקודם כל בשני חלקים וכו' בידיעת הסדר הכולל ידיעת גידור ההגיוני וידיעת חילוק ההגיוני (אוצר חכמה לברש, ההגיון פתיחה, סי' ב). — ב) °כמו גָּדֵר: שתי גנות זו על גב זו זו אצל זו וקרקעית האחת גבוה מחברתה וגידור שלה זקוף והירק בינתים בגידור הגבוה (רש"י גיט' כב.).