*גֶּדֶר, ש"נ, כנ' גְּדֵרוֹ, *גִּדְרוֹ, סמי' גֶּדֶר1, מ"ר גְּדָרִים, כנ' גְּדֵרָיו, גְּדֵרֶיהָ, —  א) כותל של אבנים סדורות בלי מלט וכדומה מקיף לשדה, גן וכדומה, Mauer; muraille; wall: ויעמד מלאך יי' במשעול הכרמים גָּדֵר מזה וְגָדֵר מזה (במד' כב כד). — ואמר בן סירא: באין גדיר יבוער כרם ובאין אשה נע ונד (ב"ס גני' לג ל). — ובכנ': ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גְּדֵרוֹ והיה למרמס (ישע' ה ה). המפריח גדירו בקוצים ובצרורות לרשות רבים (תוספתא ב"ק ב ה). — וסמי': על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב והנה עלה כלו קמשונים כסו פניו חרלים וְגֶדֶר2 אבניו נהרסה (משלי כד ל-לא). — ומ"ר: יום לבנות גְּדֵרָיִךְ (מיכה ז יא). למה פרצת גְדֵרֶיהָ וארוה כל עברי דרך (תהל' פ יג). — *וגְדֵרות: אמרו לו לנחש מפני מה אתה מצוי בין הגדירות אמר להם אני פרצתי גדרו של עולם (תנחומא חקת א). — ואמר המשורר: עדרי המונך אשר גלו והתפזרו מהר לגבעה ולא שכחו גדריךְ (ר"י הלוי, ציון הלא תשאלי, כז). — ובהשאלה, אחוזה, נחלה, מקום מחסה, Besitz; possession: ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גָדֵר ביהודה ובירושלם (עזר' ט ט). — *ובזמן מאוחר שמש משקל גֶדֶר בלשון זכר וגם לשל עץ: המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר את גדרו בקוצים וגדר שנפל לרשות הרבים והוזקו בהן אחרים חייב בנזקן (ב"ק ג ב). היה ביתו לבנות גדרו לגדור שדהו לקצור (נדר' ד ז). אין עוקרין גדר שבין שתי שורות אחד גדר של עצים ואחד גדר של אבנים (תוספתא שביע' ג יו). גדר שהוא גבוה עשרה טפחים (כלא' ד ג). וגדר שנפרץ עד י' אמות (שם ד). — °ובהשאלה: ברכת האבות גדרים להם לישראל מכאן ומכאן ויש אומר כי זכות האבות גדר לישראל מכאן ומכאן (יצירה, ברצלוני 57). — ב) בכלל *כל מחיצה: גדר האמצעי של האזן (ספרא, מצורע ג ג). — ג) *תקון לשמירה שלא להכשל בדבר יותר חמור: שלא גדרו אלא גדר שיוכל לעמוד (תוספתא שביע' ג ז). שכל הפורץ גדירן של חכמים לסוף פורענות בא עליו (שם חול' ב כג). ר"מ אומר משש שעות ולמעלה מדבריהן שביעית אסורה משום גדר ששית למה משום גדר ויש גדר לגדר (ירוש' פסח' א כז ג). ולא פרצת גדירן של חכמים (שם ע"ז ב מא.). גדר גדול גדרה תמר (סנה' כא.). גדר ערוה (מד"ר ויקר' כו). א"ר חנינא גדר גדול גדרו בה (בטבילה) (ברכ' כב.). אותו יום הרבו סייג לתורה וכו' להרבות גדר בישראל (רש"י שבת קנג:). — ו°גְּדֵרוֹת: יש מצוה שהיא העקר ויש לה גדרות כמו הנזיר שיזיר מיין ושכר ככה נדרו (ראב"ע, יסוד מורא, שער ג). פירוש המשנה אשר שננו אבותיכם ובאור הגדרות אשר גדרו הרועים מנהלי עלותיכם (פתיח' הרמב"ם להקד' זרעים). עברה עלי רוח התשוקה, לפרוץ גדר השתיקה (הקדמ' שער השמים לאבן לטיף). ולהודיעני דעת זקני טולידולה אם דעתם להסכים בענין הגדרים (שעשו בדבר למוד החכמות) (אבא מארי, מנח' קנא', מכתב צט). — ד) °איכות, מעמד: כי לא יוכל האדם לחקר גם בכח נפש החכמה הנתונה בו יתר על שאר בע"ח בלתי הנמצאים בגדרו ובגבולו והוא גדר וגבול על היצירה (פירוש ספר יצירה, לבן תמים). שכל הנבראים עליונים ותחתונים כלם נופלים תחת גדר היצירה (שם). אל יהי לך עסק שלא נפלה בגדריו ועסקיו של אדם (שם). לא יתפשט זה הגזלנות עד שיגיע לגדר שנאמר שמי שעברה להתר גם כן יורה התר להשבע לשקר (ר"י אבן מיגש יח). כי כל מה שיש לו חלק יש לו תכלית מבלי ספק וכשנחלק ממה שיצא אל גדר ההויה בעולם מן האישים וכו' (חו"ה, היחוד ה). שלא יביט לכל דבר ערוה וכו' שלא יתעסק בם (בהאברים) אלא במה שיבחרהו השכל והדת ועל הגדר אשר ישימהו בו (מאזני צדק, אלגזלי 147). שאם יקרה המקרים כחליים ושאר הסבות יוציאו הנמצאים מגדר טבעם השלם יהיו אלה מוכנים להחזירם אל גדרם או להעמיד אותו על בריאותם (שו"ת רשב"א תיג). — ה) °הדבר העקרי3 והעצמיי שבו מצטיין כל מושג ממושג זולתו דומה לו, Définition: הוי יודע כי גדר החכמה הוא מדע יושר הנמצאות לעמוד על סוף מחקרם (ר"י ברצלוני, יצירה 56). והוצרכנו לשום בגדר החכמה שלשה חוצצים כדי להכניס בגדר הזה שלש מעלות (שם 66). ולא יהיה זה מגביל לכבודו ולא נותן לו גדר (שם 78). גדר הזכות הוא השקטת הנפש ושמחתה בחדוה שאין לה סוף בעולם (שם 151). וגדר הפרעון הוא מר הנפש ועצבונה  (שם). מגדר יחוד האלהים בלב שלם הוא שיהיו הלב והלשון שוים ביחוד הבורא יתברך (חו"ה, היחוד א). כי גדר החלק אינו כי אם שיעור נפרד משיעור (שם). אבל הם (השמות הנפרדים) חלוקי ענין וגדריהם משתנים כשם עין שנאמר על העין הרואה ונאמר על עין המים (מלמד התלמידים, נח יב). החלק הראשון שיתואר הדבר בגדרו כמו שיתואר האדם בשהוא החי המדבר (מו"נ א נב). הביאור הראשון בענין הנמנע בכלל וחלקיו וגדרו להוכיח שהמציאות המוגשם מלא דבר אינו מכלל הנמנעות (רלב"ג מפעל' ה' ד א). ואמרו שגדרו (של הבושת) הוא מכאוב יקרה לנפש בעת הפחד ממעשה הגריעות (מאזני צדק, אלגזלי 106). כי גדר האדם המודיע את שרשי יצירתו הוא החי וכו' ואם אתה חוקר על גדר האבנים והמתכות וכו' יהיה הגדר הכולל אותם שהן גופות ממירות את צורתן ומחליפות את תבניתן (הגיון הנפש לבר חייא א:). כי גדר התשובה המפרש את טעמה הוא נחמת האדם על מעשהו וחטאו אשר חטא (שם ג). איך נתבלע בזה עצת חכמי קדם וכו' בחקרם על גדר שנת החמה ומדתה (יסו"ע לר"י הישראלי ג א). כאלו תאמר באדם שגדרו גשם ניזון מרגיש מדבר (חסדאי קרשקש, אור ה' א ב). וזה שכבר יראה מהוראת שם המצוה וגדרה שלא תפול אלא בדברים שיש לרצון ובחירה מבוא (שם, הצעה). גדר הטבע שהוא (הגשם) התחלת תנועה ואחר שהגשם הוא טבעי יש בו גדר הטבע (שער השמים יג). גדר החלום הוא מה שיצייר הכח המדמה בעת השינה מה שתפש ועצר אצלו מתכונת המוחשים שהרגישם בהקיץ והגדר הזה אינו כללי לכל החלומות (שם י). שהגדרים אינם אלא לדברים הכוללים (רלב"ג, מלחמ' ה' א ח). כמו שיאמר בגדר הצד שהוא תכונה טובה בנפש (נופ' צופ', מסיר ליאון ב). ונאמר אנחנו שהגדרים הנזכרים לא יסתרו זה את זה (שם א). שהוא יתברך אינו נגדר בגדר המנין אלא נקרא יתברך אחד (מ' אלדבי, ש"א א). וגדר השיעול הוא תנועה משותפת מן הנפש והטבע עוברת על הדרך הטבעי לכלי הנשימה וכו' וביאור הגדר הזה כי הטבע יתחיל ויניע כלי הנשימה להסיר מה שיזיקם שם ד ב . לפי שהיא (הדת האלהית) לא תודיע אלא הכוללים כמו שהגדרים אינם אלא לדברים הכוללים (העקרים א ח). להיות האדם משכיל ויודע בגדרי בע"ח יותר מכולם (שם א יא). שהשמות הם גדרים סתמיים והגדר הוא שם מבואר (ארי נוהם פרק ד). 

מַעֲקָה.

סוּג, סוּגָה. — *סוֹרג. — *סְיָג.

*פרע, פרעות היוצאות מהגדר.