גִּדּוּעַ
*, ש"ז, — א) שה"פ מן גִּדֵּעַ: או שיבור או גידוע (ירוש' ע"ז ד מד.). גידועי עכו"ם קודמין לכיבוש ארץ ישראל (ע"ז מה.). אין לשון גידוע נופל אלא באילנות ודבר קשה (רש"י ישעי' י לג). — ב) מה שנגדע מהאילן: איזהו עץ שגידועו אסור ועיקרו מותר הוי אומר אילן שנטעו ולבסוף עבדו (ע"ז מה:). סחיש גדועי אילנות שיצמחו (רש"י מ"ב יט כט).