*, פ"י, עת' יִגְדֹּר, —  א) כמו גָּדַד:  פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודרין בתמרים ומוסקין בזיתים (תוספתא ברכ' ד יט).  חריות של דקל שגדרן לעצים (שבת נ.).  פעם אחת הלך רבי חנינא בן עקיבא למקום אחד ומצא חריות של דקל שגדרום לשום עצים (שם).  שבוי שנשבה והניח קמה לקצור ענבים לבצור תמרים לגדור זיתים למסוק ב"ד יורדין לנכסיו (ב"מ לט.).  עד שיגדור שלשה גדירות ויבצור שלשה בצירות (ב"ב לו:).  ואין לי אלא קוצר בוצר מוסק גודר עודר מניין (יבמ' קטז:).  שגודרין מן הדקלים (ערוך, ערך בודיא).  תמרים שאין מתבשלות באילן לעולם וגודרין אותן מהאילן ועושין להן חותלות (רש"י ביצה מ.).  מחצלות שנותנין תחת הדקלין כשגודרין התמרים (הוא, כתוב' נ:).  כיצד היתה שדה תמרים וגדר שלש גדירות (רמב"ם, הלכ' טו"נ יב).