קל אינו נהוג.
— הִתפע', *הִתְגַּדֵּר1 בדבר, — א) לקח גדולה לעצמו: דבר זה (נטילת רשות מהנשיא) הניחו להם לבית רבי2 כדי להתגדר בו (יומא עח.). — ב) עשה דבר טוב והגון, שראוי לתהלה בעד זה: אפשר בא אסא ולא ביערו (את הנחושתן) בא יהושפט ולא ביערו והלא כל ע"א שבעולם אסא ויהושפט ביערום אלא מקום הניחו לו אבותיו (לחזקיהו) להתגדר בו (חול' ו:). — ג) עם על, התגאה על: ומפני מה אין מצויין תלמידי חכמים לצאת תלמידי חכמים מבניהן וכו' כדי שלא יתגדרו על הצבור (נדר' פא.). אני בריה וחברי (עם הארץ) בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתו כך אני איני מתגדר במלאכתי3 (ברכ' יז.). שעסק בתורה שלא לשמה להתגדר ולקנות שם (תוספ' נזיר כג:). כי אין כונתי בחברי זה הספר להתגדר בו ולא להקרא בשמי (הקדמ' ש"א למ' אלדבי). כי לא נתכוונתי להתגדר ולקשקש בפעמוני, כי לא הורגלתי לשבת בשבת תחכמוני (מנח' קנא', אבא מארי, מכת' ה). — ד) *התנצל, בקש מחילה4, כבן שהוא מתחנן לפני אביו וכתלמיד שמתגדר 5 לפני רבו כך היו ישראל מתחננין ומתגדרים לפני אביהם שבשמים ואומרים לפניו רבונו של עולם חטאנו לפניך שנתרעמנו לפניך על הים (מכי' בשלח ד א). — ג) °קבל גדר הגודר מהותו: לפי ששאילת המהות ותשובתה הוא מדבר שמתגדר בזה יצור (תרג' דוד הבבלי, פי' ס' יצירה לר"י ברזלי, 82). — *הִתְגּוֹדֵר, כמו הִתְגַּדֵּר: שלא יתגודר על הצבור (ילק' שמע' תשע"א). כל אחד ואחד בסחורה שלו מתגודר (והזהיר, שמות עו.). מקום הניחו לך אבות להיותך בו מתגודרת (ר"א בחור, הקדמ' מסור' המסור').
1 יש סוברים שנתחלף במקום ל, ופרושו התגדל. אבל מדוע נפל חלוף זה רק במשמעה המיוחדה? גם השערת לוי שהוא מלשון חתוך אינה מחורת. וקוהוט הביא בערב' גדר جدر היה הגון, אבל באמת פרוש גדר בערב' הוא היה עלול ומסוגל. גם יש פעל כעין זה עם נ אחרי הגימל, התגנדר ועי' זה.
2 ובנוסחאותינו: הניחו להם לבי נשיאה.
3 גרסת הערוך.
4 בערב' תעדּר' تٙعٙذﱢرٙ במקור נדפס 'תעדדּ'
5 בילקוט הגרסה: מתגרר, אך איש שלום הסכים כי צ"ל גם שם מתגדר. ופרש אי"ש מתגדר מקטין עצמו. והוא דחוק.