, פ"י, עת' יִגְדֹּר, — א) עשה גדר באבנים, סתם פרצה בגדר vermauren, umzäumen; cloîtrer; to fence: לכן הנני שך את דרכך בסירים וְגָדַרְתִּי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא (הוש' ב ח).  גָּדַר דרכי בגזית (איכה ג ט).  ארחי גָדַר ולא אעבור (איוב יט ח).  לפנים ממנו (מהר הבית) סורג גבוה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו בו שפרצום מלכי עכו"ם חזרו וגדרום (מדות ב ג).  מחזיק בנכסי הגר ונעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זה חזקה (תוספתא ב"מ ב יא).  היתה חורבתו בצד גינתו של חבירו ועמד וגדרה שם יד.  מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו ונמלך עליה לגודרה ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה (שבת קנ:).  מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו (לבעל הכרם) גדור וכו' נתייאש הימנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותו (ב"ב ב.).  — *ופעול: כל שיש בו אומנות למה הוא דומה לכרם גדור שאין בהמה וחיה נכנסין לתוכו (תוספתא קדוש' א יא).  מבואות היורדין לים או לנהר אעפ"י שגדורין מכאן ומכאן ורבים מטפסין ועולין בהן (שם טהר' ז י).  — ובמליצה להשבת הדברים לתקונם: ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקרא לך גֹּדֵר פרץ משובב נתיבות לשבת (ישע' נח יב).  — ולהגן בפני הרעה: ואבקש מהם איש גֹּדֵר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי (יחזק' כב ל).  לא עליתם בפרצות וַתִּגְדְּרוּ גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יי' (שם יג ה).  — *ועשה מחיצה בפני דבר: ומודים שהוא גודר כלים (בחרדלית) וטובל בהם וכלים שגדר בהם לא הוטבלו (מקוא' ה ו).  ראה מים שהן שוטפין והולכין חייב לגודרן (תוספתא ב"מ ב כח).  היתה דרך הרבים או נהר עוברות בתוך שדהו ועמד וגודרן זה עובר בתוך שדה חבירו (שם ב"ב ב יה).  ראה מים ששוטפין ובאין הרי זה גודר בפניהם ב"מ לא.. — ב) *בהשאלה, עכב, מנע אדם מעשות דבר: שלא לגדור בפני הלווין שלמחר יהו מבקש ללוות ואין אדם מלוה לו (תוספתא כתוב' יב ב).  — אתה גודר את האף והאף לא יגדרך (מד"ר בראש' מט).  *ועשה שמירה שלא יעבר על דבר אסור: דבר שוהא גודר את ישראל מן העבירה (ירוש' ברכ' ג ו ג).  גדר גדול גדרה תמר באותה שעה (סנה' כא.).  אברהם ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה (פסי' דר"כ בשלח). כשבאה שרה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה (שם).  שאם היית נאה אל תהי פרוץ בערוה שלא יאמרו הבריות איש פלוני נאה ואינו גדור מן הערוה (שם, עשר תעשר, כד).  כל מי שגודר עצמו מן העברה נקרא קדוש מד"ר ויקר' כד.  שגדרו ישראל במצרים בעצמן מן הערוה (שם שה"ש, גן נעול).  אנשי מזרח גדורים מן הערוה (שם בראש' ע).  כל ימי גדרתי בעדי ולא אצא חוץ מגדרי לבל אשים דבורי במה שרבו בו החקירות (שו"ת רשב"א תיג).  וכמו שיעשו רוב האומות שאינם גדורים בגדרינו החמורים (החינוך, תזריע קסו). —  *גדר הפרצות, החזיר לאיתנו את האסור שהתחיל העם לעבר עליו: שיגדרו להן את הפרצות (והזהיר, שמות).  — °ובמשמע' קבע דבר: כל מחלוקת שלא חייב המחלוקת במעשה אלא בדעת לא נגדור בו הלכה (ר"ש הנגיד, סוף מבוא התלמוד).  — ג) °באר ופרש הגדר של דבר המצין אותו מאחרים, definieren; définir; define: ולכן גדרו הנפש שהיא שלמות מה לגוף טבעי (ראב"ע, ספר העצמים).  כי אנחנו אמנם נגדור מה שיש לו סוג והבדל וכו' ונגדור אותו מצד מה שקרה לו שינהיג הגשם (אמונה רמה א ו).  ועל כן אין להם דמיון ולא שתוף ואין גדר אחד גודר אותם (שו"ת רשב"א י).  ואריסטו גודר אותה (את הנפש) בדומה לזה בשווי מן הנפש ואמר שהוא פועל ראשון בגוף טבעי וכו' (תגמולי הנפש א ד).  ואחר התישב זה נגדור הדברים הנזכרים כפי אשר גדרם טוליאו בחדשה (נופ' צופ', מסיר ליאון ו). והחכם גדרם (את חלקי הלשון) בספר המליצה (ר"ד יחייא, לשון למוד', פתי').  — °מספר גדור, שמורכב ממספרים יסודיים: יש מספרים בלתי גדורים וא"א לעמוד על גדרן לא מקוצר השכל וכח המשיג רק בטבע המספר וכו' ומספרים הגדורים מעטים מאד ואינם רק מתי מספר כי מספר ד' גדור ור"ל שתוכל לעשות ממספר זה ריבוע ישר והוא השוה הצלעות ושוה האלכסונים וכן מספר ט' גדור במרובע ישר שצלעיו ג' (שו"ת חות יאיר קעב).

— נִפע', *נִגְדַּר, — א) מן קל ב': שרה גדרה את עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה (מד"ר ויקר' לב).  — ב) °מן קל ג: שאין שום דבר ולא שום פעולה אפשרית להמצא במציאות באיזה אפן שתהיה נגדרת בגדר הפעולה שלא יהיה הוא יתברך יכול עליה (דרך אמונה, אברהם ביבאגו א א).  שהגדר הוא לנגדר אחד וכו' שכל אחד מחלקי הגדר נשואים על הנגדר בחיוב (רלב"ג, מלחמ' ה' א י).  והכחות המתהפכים כשהיו בדבר אחד בעינו יחוייב שיהיו נגדרים וכו' וזה שיחויב בכחות שיהיו נגדרים הוא ראוי בכל המאמרות לפי מה שיאמר הפלוסוף רוצה לומר שהמצאם בכח הוא נגדר כשילקח הכח במקומו הקרוב המיוחד (שם).  לפי שהוא יתברך אינו נגדר בגדר המנין (מ' אלדבי, ש"א א).  ואם כבר יראה שהגדר הזה איננו אמתי למה שמסגולת הגדר התהפך על הנגדר (חסדאי קרשקש, אור ה' א ה).

 — הִפע', °הִגְדִּיר, — כמו גָּדַר משמע' ג: לא כמחשבת אנשי המחקר המגדירים את הזמן שהוא כמות מתפרד (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', העתים יד).

— פֻע', °גֻּדַּר, מגודר, — כלוא בגדר: ויצו (המלך) לסבב שדה בגדר ולשום שם שני אריות וכו' ולימים צוה המלך לשחוט שניהם ונמצא לב הקשור עשירית מלב של המגודר (שארית ישראל, פרק יח).

— הֻפע', °הֻגְּדַּר, הוגדר, — כמו נגדר ב: והוגדר בספר הזה בסוד העשרה האחדים (כוזרי ד כז).  לפי שהחליים לפעמים יקרו תחלה באבר ולפעמים יהיו בשתוף וכו' ראוי שיוגדר ההבדל אשר בין שני הדברים (קאנון א ב ב ב).  אמנם זה הדבר (הנפש) או הדברים אין ראוי שיוגדרו (אמונה רמה א ו).  ומה שאין סוג לו לא יוגדר ולא יורשם (שם ב ג).  כמו אחד מחלקי הגדר וחלקי הגדר קודמים למוגדר (תגמ' הנפ', פי' כ"ה הקדמ').  וחלקי הגדר או קודמים על המוגדר או מאוחרים ממנו (מורה המורה א נב).  והדברים המוגדרים שנים מינים (שם).