° 1, פ"י, — כמו גִּהֵץ:  לגוהצן (את כלי הפשתן) ולהניחן עד אחר ט' באב (טור ושו"ע או"ח תקנא ג).  שאם הם (כלי הפשתן) מכובסין אסור לגהוץ (ט"ז שם).

—  פִע', *גִּהֵץ —  עשה גִּהוּץ, עשה אותו נקי ומצֻחצח, Polieren; polir; polish:  אסיטון הזה אין מגהצין אותו אלא באש (מד"ר דבר' ז). — ובהשאלה °עשה זך ובהיר, ואמר הפיטן:  גיהץ שני פנסים להבהיק ביהולם (קונט' הפיוט', ויטרי, דף 5). — ובמשמ' *העביר על בגד מכֻבס וכדומה להחליקו,(bügeln; repasser; to iron (linen:  בבבל לא היו בקיאין לגהץ (תוספ' פסח' קט.).

— הִפע', *הִגְהִיץ, —  כמו גִּהֵץ:  הענן היה שף בהם (בבגדי לבן של היהודים) ומגהיצן (מד"ר שה"ש ד י).  ענני כבוד היו מגהיצים אותן (פסיק' דר"כ בשלח).

פֻע', *גֹּהַץ, מְגֹהָץ, — שגהצו אותו:  כלי צמר מגוהצין חדשים וכלי פשתן מגוהצין לבנים (ירוש' מו"ק ג פב.).  לימים בקש המלך את כליו פקחין שבהם החזירום לו כשהן מגוהצין טפשין שבהן החזירום לו כשהן מלוכלכין (שבת קנב:).  תני רב יוסף בבבל (צריך לשמח את הנשים) בבגדי צבעונין בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין (פסח' קט.).  ובכיבוס שלנו אין הבגד מלובן עד שיהיה מגוהץ (רש"י כתוב' י:). — ובהרחבה, °מנוקה וטהור:  ותופשים (גבריאל ומיכאל) בידם (של הרשעים בגהינם) ומביאין אותם לפני הקב"ה ולפני כל הצדיקים כשהן מגוהצים ומכובדים (מדר' א"ב דר"ע, ילינק ג).

— הִתפ', *הִתְגַּהֵץ, —  נעשה מגוהץ:  צא ולמד מן אמיינטון הזה שאינו מתגהץ אלא באור (מד"ר שה"ש, נפת).

—  נִפע', °נִגְהַץ:  זנוחה זרחה בדם מתבוססת, חלֻצה ונגהצה ברחיצה ותכבסת (קרוב' שבה"ג, אלהים בצעדך).

—  פָעול, °גָּהוּץ, גְּהוּצָה: גלתה גהוצה לעטות עדי (ר"א קליר, ת"ב, איכה אשפתו).  לא זהב וחרוץ תלבשנה בתולות, אך בלבד כלי בוץ זו מזו שאולות, לבן הן וְגָהוּץ תצאנה רעולות, ובמחול וקבוץ תטפנה נאומים (כנפף רננים, ט"ו באב, היום).