° 1, ש"ז, — חתוך האותיות בפה ע"י כלי הדבור Articulation: ואין דומה הקול לדיבור כי הקול גרוני2 הוא ואין לך צורך לשון ודיבור לשוני הוא וביציאת הקול מן הגרון הגיהור3 יוצא מפה ויחצב דמות אותיות (ר"י ברזלי, פי' יצירה, פיסק' כב).
1 עי' הערה 2 לקמן.
2 בגוף הנוסחה: כי הכל גרוע הוא. והנה כל במקום קול כתוב שם גם קודם: חקוקות בכל במקום חקוקות בקול שבגוף ספר יצירה, וכבר הגיה שם המו"ל קול במקום כל, ובמאמר שלנו כבר הגיה דר' קויפמן בהערותיו בסוף הספר הקול במקום הכל, אך הניח המלה גרוע כהויתה. ואולם, אין שום ספק בדבר כי צריך להגיה גרוני במקום גרוע, כי זוהי כונת המחבר להבדיל בין הקול ובין הדיבור, שהקול הוא גרוני, ר"ל יוצא מהגרון ואין לו צורך בסיוע הלשון, והדיבור הוא לשוני, ר"ל מסתיע בעזרת הלשון, וכמו שהוא מבאר אחרי כן: וביציאת הקול מן הגרון. ועי' הערה שלאחרי זו.
3 כך בגוף הנוסחה, ואמר דר' קויפמן בהערותיו בסוף הספר: אולי צ"ל ניהוק. אבל מלה זו ניהוק במשמעה הרגילה של נהק, קול זעקה, אין שום מקום כאן ואיננה מבארת כונת המחבר. וכונתו היא ברורה, שרצונו להבדיל בין הקול הפשוט ובין הדבור, ואמר שהקול איננו דבור, וכמו שאומר קודם כי הילד מיד בצאתו לאויר העולם מוציא קול אַ אך אין זה עדין דבור, כי הדבור הוא לשוני, ר"ל מתהוה בעזרת תנועות הלשון, — והוא חתוך האותיות באמצעות תנועות הלשון ושאר כלי הדבור. ואין ספק שהדבר הזה המתהוה בפה אחרי שעבר הקול האוירי דרך הגרון, שעל ידו מהקול הפשוט מתהוה דבור, הוא הכונה במלה זו גיהור, וכמו שהוא אומר אחרי כן ויחצב דמות אותיות, אם לא נרצה להגיה פשוט דיבור במקום גיהור, שזו הגהה קיצונית יותר מדי ואין אנו רשאים לעשותה כל זמן שאפשר להניח הגרסה בהויתה ולפרשה באופן טבעי ומתקבל. והנה המקור למלה זו גיהור אפשר למצא בהשרש גהר בערב' جھر, שמשמש גם במשמע' צלצול הקול וצחותו, והפעל גאהר جاھر, ר"ל אמר לאדם דבר בפרוש, בקהל. עכ"פ, אם לא נרצה להגיה דיבור במקום גיהור, משמעה זו של המלה גיהור מוכרחה.