° 1, ש"ז, — הבל היוצא מהפה, ;hauch; haleine; breath: בימות החורף שהאויר קור וגוף חם יוצא גיהור מפיו של אדם לחוץ כמו עשן דק אבל בימי קיץ שהאויר חם והגוף חם לא יובדל זה מזה אבל בלילה שוכב תחת אויר יתכסה בבגד צמר או עור למחר ימצא עליו רטובים כגהור היוצא מן הפה תרטוב הבגד כגיהור היינו באויר היוצא מן הפה זהו אויר הרוח מים מאויר וקב"ה אין לדמותו אך יש לדמות כדי שיבין השומע כך יצא הגיהור מפי האדון ומרטיבתו זורמו המים מכח הגירור סביב הערפל המכסה על הנהרות מחמימות הגיהור נעשה תהו ובהו זהו הקו הירוק דומה בדמות ירקות הקשת כשאדם בים בספינה (רזיאל הגדול יב:).
1 גם מקור מלה זו לא ידוע, ואפשר שהיא היא המלה א. גּהוּר שקודם לזה, שמצאה בעל ספ' רזיאל וטעה בפרושה והשתמש בה במשמע' הבל הפה. ואולי גזר מן ויגהר עליו שפרש במשמע' זו.