* 1, פ"י, עת' יָגוּס, עב' גָּס, גַּסְתִּי — חתך חתיכה מלמעלה, חתך הראש החד בביצה: ביצה מגולגלת עד שיגוס2 ושלוקה עד שירסס (עוקצ' ב ו).
1 עי' הערה לקמן.
2 אמר רה"ג וז"ל: עד שיגוס פי' כשצולה אדם ביצה מגולגלת ורוצה לאוכלה שוברה בראשה ומביא קיסם ומגיס אותה. ע"כ. א"כ דעתו היא שהכונה פה לפעולת הכעירה, אך לפעולה זו משמש בנין הפעיל בכ"מ. וגם מעצם הנגוד בין עד שיגוס ועד שירסס נראה ברור, כי בהפעל גוס אין הכונה להכעירה בפנים אלא לשבירת הקלפה, וכן פרש הרמב"ם, אמר וז"ל: ופירוש יגוס יכרות אומר כיון שיקלוף ממנה מקום אחד לשתותה משם אותה קליפה כולה הנשארת אינה חבור לפי שאין לה שמירה בו כיון שנפתח ממנה מקום אחד לפי שהיא שותתת מן המקום ההוא, אבל אם היתה שלוקה קשה הקליפה כולה הוא שומר לכל חלק ממנה וע"כ מצטרף עד שירצצו כולה. ע"כ. וכן כתב בהלכותיו: ביצה מגולגלת משיקוב בה מקום לגומעה (טומא' אוכלין ו ב), תרגם יגוס ביקוב.