*, ש"ז, מ"ר גִּזּוּמִים, — א) קטיעת הנוף מהאילן, d. Ausästen; émondage; tapping: וסכין שמן לגזום בין במועד בין בשביעית ע"ז נ:. קוטע את הנוף כדי שיוציא נופות הרבה סביבות הגיזום רש"י שם. — ב) °אִיום, דבור או תנועה לאיֵם על איש, Drohung; menace: אם ענה תענה לשון גזום כלומר סופך ליטול את שלך רש"י שמות כב כב. כי חשב (ירמיהו) כי זה דרך הפחד והגזום כי לא יתכן שימיתוהו בגלוי רד"ק ירמ' א כא. והצווי הזה אינו דרך מצוה רצונית אלא דרך גזום הוא, יחזק' כ לט. לשון גערה וגיזום פרוש מיוחס לרש"י, דני' ב ח. כשהיה מגזם בכיוצא בזה גלגל עמו אחד מגדולי הקהל שיסור מזה הגיזום ושימנע ממנו ולא רצה להמנע שו"ת הרא"ש יז א. אם חייב (הדיין את) הזכאי בשביל גיזומו של בעל הדין חבירו של זה הזכאי יוציאו ממנו ממונו בדין חזקוני, יתרו יח כא. — ומ"ר: וכראות שמעון גזומי ראובן הוכרח לברר שני אנשים מצדו לדיינים שו"ת מהרשד"ם, יו"ד קא. וכאשר שמע ראובן גזומיו ואיומיו נתיירא וכו' ר"מ שלטון, שו"ת בני משה נא. לכו בלי לבוש ולא נכלמים, כי עץ הדעת צוה עליהם בגיזומים, הזהירם מלאכול ממנו פן ימותו מיתת עולמים הקדמ' הלבוש לאו"ח. שלפעמים ע"י גיזום והפחדה אומר רוצה אני ודוחק לומר שע"י הגיזומים תשש יצרו וכו' שו"ת חות יאיר נה.