א. גָּזָה
1, פ"י, עב' גָּזִיתָ, עת' אֶגְזֶה, ובכנ' בינ' גֹּזֶה, גֹּזִי, גּוֹזִי, — הפריש את הולד ממעי אמו: עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גּוֹזִי2 בך תהלתי תמיד (תהל' עא ו).
1 עי' הערה שלקמן.
2 עי' הערה לערך גוֹז, ולפי פרוש המוסכם כי זה בינוני במשמעת מוציאי, הניחו לו החדשים הפעל גזה, כמו רואי מן ראה. ואעפ"י שיותר נראה כי גוזי הוא שם, ואולי באמת היה כתוב גוחי במקום גוזי, כמו שמבואר בהערה שם, מ"מ לפי הסכמת המפרשים היה בהלשון הפעל גזה במשמ' הוציא וביחוד הפריש הולד ממעי אמו.