1, עת' יִגְזֹז, יָגֹז, מקור לִגְזֹז, לָגֹז, צווי גֹּזִּי, גָּזִי, — א) פ"י, חתך הצמר מהכבשים וכדומה, (scheren; tondre; to shear (flock : ולבן הלך לִגְּזֹז את צאנו בראש' לא יט.  הנה חמיך עלה תמנתה לָגֹז צאנו שם לח יג.  ויהי בִּגְזֹז (נבל) את צאנו בכרמל ש"א כה ב.  וישמע דוד במדבר כי גֹזֵז נבל את צאנו בכרמל שם ד.  ועתה שמעתי כי גֹזְזִים לך שם ז.  ויהי לשנתים ימים ויהיו גֹזְזִים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ש"ב יג כג.  והגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו שבת ז ב.   הגוזל את הרחל ונטענה אצלו וגזזה אפילו ארבעה וחמשה פעמים תוספתא ב"ק י א.  הגוזז עיזיו פטור מראשית הגז שם חול' י ד.  מולגין את הראש ואת הרגלים וכו' ואין גוזזין אותן במספרים ביצה לד.. — *ופעול: לשתי רחילות שהיו עוברות במים אחת גזוזה ואחת אינה גזוזה.  גזוזה עברה ושאינה גזוזה לא עברה גיט' ז.. — ואמר הפיטן: קבץ ובקש אובדות וחזק נחלתך, צאן ההרגה וּגְזֻזָה ברחלותיך סליח' לצו"ג, תשוב תרחמנו. — *ומקור: הנותן צמר בפשתן להיות אורג עליו אסור שבשעה שהיה ליגוז היה ניטווה תוספתא כלאים ה כא.  אין פוסקין על החלב ועל הגיזין אלא עד שיעשו התחיל לחלוב מותר לקוץ התחיל לגוז מותר לקוץ שם ב"מ ו ד. — ולאדם, השערות: קרחי וָגֹזִּי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך מיכה א יו.  גָּזִּי2 נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה ירמ' ז כט.  הריני נזיר ושמע חבירו ואמר פי כפיו ושערי כשערו וכו' פי כפיו מיין ושערי כשערו מלגוז נזיר כא:.  שגזז (הנזיר) במספרים בסמוך לבשר כעין תער רש"י שם נח:. —  ואמר המשורר: אָגֹז ואשליך פאר נזרי ואקב זמן חלל בארץ טמא את נזיריך ר"י הלוי, ציון הלא תשאלי. — *וירק: אין מחייבין אתו לשרש את הקנרס אבל גוזזה בעלין תוספתא שביע' ב יב.  ושוחטין לו (למי שנשכו נחש) תרנגולת וגוזזין לו כרישין שם שבת טז יד.  החוכר שדה מחבירו לשחת וגזזה וכו' חכרה לזרע וגזזה לשחת שם ב"מ ט ל.  ואין גוזזין את הירק בתספורת שלו ביצה לד..  הירק התלוש שיש בו ראשי עלין נרקבין וכמושין אין גוזזין אותן בתספורת שלו שגוזזין בה מן המחובר רש"י שם. —  *ופעול:  רבי מאיר אומר אין מוכרין להן (לעכו"ם שחת) אלא גזוזה ע"ז כ:. —  ב) פ"ע, נתן גֵּז:  חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז וחכמים אומרים חמש רחלות גוזזות שהן חול' יא ב.  שמין את העזים מפני שהן חולבות ואת הרחילים מפני שהן גוזזות ואת התרנגולת במקור נדפס 'תרנגולת'. מפני שעושה ואוכלת תוספתא ב"מ ה ד.  ההולך לחלוב את עיזיו ולגזוז את רחיליו ולרדות את כוורתו מצאו חבירו ואמר לו מה שעיזי חולבות מכור לך מה שרחלי גוזזות מכור לך מה שכוורתי רודה מכור לך גמ' שם סד.. —  *גזז מעות, הפחית קצת ממשקל הזהב על ידי חתוך וכדומה:  המלוה ברבית ממונו כלה או הגוזז מעות או העושה עולה במשקל ובמדות ס' חסידים, תתתל"ג. —  ועי' גלוח ממון. —  ובהשאלה *גזז מנכסיו, הפריש מהם מעט:  כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם גיט' ז.. —  *וגזז את פלוני, הענישו, נפרע ממנו:  אבל ישראל איני מקיף להם אלא חטאו מיד אני גוזזם פסיק' רב', יהודה וישראל.

א נִפע', נָגֹז, מ"ר נָגֹזוּ, נָגוֹזוּ, —  שגזזו אותו, ובהשאלה נכרתו, נשמדו:  אם שלמים וכן רבים נָגוֹזוּ1 ועבר נחום א יב.

ב. נִפע', °נִגְזַז, שגזזוהו:  הלוקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר מעט מצאנו להגזז המוכר חייב להפריש מן המשוייר על הכל רמב"ם, הלכ' בכור' י א. —   ונגזז הירק:  שרשי קולסי הכרוב וחלפות תרדין והלפת את שדרכן ליגזז ונעקרו עוקצ' א ד.  (מוכרין) שחת לגזז על מנת שתיגזז ותבואה לקצור על מנת שתיקצור תוספתא ע"ז ב ד.  אבל ירק שדרכו ליגזז צריך להשקותו תמיד רש"י ר"ה יד.. —  ואילן ושערות, ובהשאלה *שנפרעו ממנו:  נמשלו ישראל כאגוזה מה האגוזה נגזזת ונחלפת ולטובתה היא נגזזת למה שהיא מחלפת כשער הזה שנגזז ונחלף וכצפרנים הללו שנגזזין ונתחלפין כך כל מה שיראל נגזזין מעמלן ונותנין לעמלי תורה בעולם הזה לטובתן הן נגזזין ונחלפין להם מד"ר שה"ש, אל גינת. —  ואמר הפיטן:  לכמהים ותמהים, בחרון אף וחמה, נבזזים נגזזים, כמו רחל נאלמה, נמסרים נמכרים סמא"צ, סליח' לצו"ג, חי בכל.