1, ש"נ, — סתוּת ולטישת אבנים, d. Behauen der Steine; taille des pierres; cutting of stones: ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גָּזִית (מ"א ה לא). וארבעה שלחנות לעולה אבני גָזִית (יחזק' מ מב). ויעמד (דוד) חצבים לחצוב אבני גָזִית לבנות בית האלהים (דהי"א כב ב). — ובלי השם אבן, גָּזִית במשמע' אבני גָזִית: ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גָּזִית כי חרבך הנפת עליה ותחללה (שמות כ כא.שמות כ כה במקור המודפס). ויבן את החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת במקור נדפס 'ברכת' ארזים (מ"א ו לו). בתי גָזִית בניתם ולא תשבו בם (עמוס ה יא). לבנים נפלו וְגָזִית נבנה (ישע' ט ט). מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין לבנים בונים הכל כמנהג המדינה (ב"ב א א). לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל (מדות ה ד).