ש"נ, מ"ר גְּזָרוֹת, סמי' גִּזְרוֹת, — א) חתוך האברים, צורתם, Schnitt; forme, taille; form, figure:  זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גִּזְרָתָם1 (איכה ד ז). — ב) חלק מחלקי בנין המקדש:  וְהַגִּזְרָה והבניה וקירותיה ארך מאה אמה (יחזק' מא יג).  ורחב פני הבית וְהַגִּזְרָה לקדים מאה אמה (שם יד).  ומדד ארך הבנין אל פני הַגִּזְרָה אשר על אחריה (שם יה).  הלשכה אשר נגד הַגִּזְרָה (שם מב א).  ברחב גדר החצר דרך הקדים אל פני הַגִּזְרָה ואל פני הבנין לשכות (שם י). — ג) *במלאכת הבנין, בנין בולט באורך מהכתל בפני הפתחים או החלונות, Balkon; balcon; -ny:  הגיזרה והגבלית בפותח טפח איזהו הזיז שפניו למטה והגיזרה שפניה למעלה (אהל' יד א). — ד) °בדקדוק2, ומשמש —  א) במשמ' השרש שממנו נגזרה מלה מהמלים3, Ableitung; dérivation; deri :  כלם גזרה אחת הם וכלם לשון רצון (מנחם, מחב' אבה).  מסה ומריבה אשר גזרתם מן נסותם (תשו' תלמי' מנחם 80).  אבל לא היתה גזרת נח מן ינחמנו (שם).  כאשר תמצא בראש המלה שאינך יודע גזרתה (ר"י א"ת, הרקמה י).  ויתכן להיות (גרה) מגזרת מים הנגרים (רש"י ויקר' יא ג). — ב) כ"א משלש צורות כל פעל ופעל בעברית, פָעֵל, פָעֹל ופָעַל:  וכל אשר הם מגזרת פָעַל בפתח ישוב קמץ באתנח וסוף פסוק ואשר הם מגזרת פָעַל בםתח ישוב קמץ באתנח (מכלול דה"פ). — ג) כל אחת משבע ממחלקות הפעלים, גזרת השלמים, החסרים, הכפולים וכו':  הפעלים שהם על מין אחד קראו המדקדקים גזרה אחת להיותם מתמונה אחת והוא מלשון ספיר גזרתם וגזרת הפעלים הם שמנה שלמים חסרי פא כפולים נחי פא נחי פא יוד נחי עין נחי למד אלף נחי למד הא (צהר התיבה, הפעלים).  והנה אנכי כתבתי שם בכל גזרה וגזרה מכל הבנינים דרך הנוהג באותיותיה ונקודותיה ובסוף כל גזרה חזרתי וכתבתי דרכי הגזרה ההיא בקצור דברים (הקד' מכלול).  והנה שורה שלמה כזאת (של כל זמני הפעל) נקראת אצל המדקדקים בשם גִּזְרָה ופירושו חלק (שם הפע' ב).  הגזרה הזאת נקראת שלמים דהיינו שאותיות השרש הן בשלמות בכל הזמנים (שם י).  כל השרשים השומרים תמונתם ומשתוים בנקודתם ובשנוי תנועתם מצד האותיות השמוש נקראו גְזָרָה ולכן נאמר כי פָּקד שָׁמַר זָכַר וכדומה הם גזרה אחת (ב"ז, תל"ע רכח).  הגזרות המתחלפות הנמצאות בלשון הם שמונה במספר (שם רל).  ולכן נקרא גִּזְרַת השלמים (שם).