°, ש"ז, מ"ר גִּיהִים, — נגה, זהר האור, Glanz; éclat; brightness: אין לסלאות התבונה בכל  פניני הדר ומי ערך יערך לה מן כוכבי גיה (רסע"ג, הקד' הגלוי, מהד' הרכבי).  דורש להשוות בו גִּיהַּ ואישון, והפלא מכל עם ולשון (קרוב' לפ' החדש, אדון מקדם).  צור ישעך תמהרנה, גִּיהַּ אורך תנהרנה, לילה ויום תנצרנה (שמעון ב"ר יצחק, אל אל חי, זולת שבת ב' אחר פסח).  אור לצלמות הושם וגיה הושת לערפל (אלי' בן שמע', ה' אלהי ישראל, סליח' ד עי"ת).  אור כבודו יזריח במקדש קדש, גיה נרות נחזה דולקים בקדש (אופ' לשבת א חנוכה, אור כבודו).  — ובכנ': גם במקדש מעט הישירו עפעפי גִיהֵנוּ (אופ' לשבת תשו', האזינו). — ומ"ר: יש לצורנו אור מאור שהוא מובהק ביתר המונהר מכל המונהרים ומגיה יתר מכל הגיהים (ר' ברכיה הנקדן, הוצ' דר' גולנץ, ד).  — ובהרחבה, יום: גדול פלל, גבורותיו נמלל, גיה וליל גדלו נסלל (שלמ' הקט', אל נשא, יוצר שבת בראש').