* 1, פ"י, עת' יִגְלֹף, — חתך וחרת ופתח באבן וכיוצא בזה לעשות צורה, eingraben formen; graver former; engrave, shape: עיקר מטרון לא היה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מטרון (מד"ר בראש' מח). 

— °ועשה צלם: גוי כנואש מלהגאל, גוזר אם אין לאיש גואל, גָּלַף מישפה תבנית הגואל, גש כאח לצרה לצחצח הגאל (קרוב' לפורים, את אסתר). — °גלף את הכבד, עשה בו חתוכים לנחש וקסם: כחי ללבי יעלוף, כחרבו צרי ישלוף, כבדו עלי יגלוף2, כסופו בגנב לחלוף (שלמה ב"ר יוסף, קבץ פיוט', כ"י המבורג). 

— פִע' *גִּלֵּף: עם שהוא מפרש בים הגדול שקעה ספינתו בים וירד לעמקי תהום והאיר הקב"ה את עיניו וראה מלאכי השרת מסתתין בו מגלפין בו מסרגין בו א"ל למי הוא זה א"ל זה שער מזרחי של ביהמ"ק (פסיק' דר"כ, עניה סוערה).