1 כך היא ההברה המסורה בפי כל היהודים, וכך גם בתרגום השבעים ל(איכה א ד) Γιμελ, וכך נקד אברהם בלמשי מקנה אברהם א, ואין ספק בדבר כי הוא שם עתיק ונשמרה הברתו בצורתו הקדומה.  והנה דעת רוב החכמים היא, כי פרושו של השם הוא גָּמָל, ונקראה האות הזאת כך על שם צורתה שהיא דומה לגמל. אך שתי תשובות יש על זה: האחת, ששם הבהמה ההיא הוא גָּמָל, או בצורתה הקדומה גַּמַל ולא גִּמל, ושנית שצורת האות הקדומה אינה דומה כלל לצורת הבהמה ששמה גמל. ולכן סובר לדזברסקי (Lid.Ephem.1 2 109) כי שמה הקדום של האות היתה גרזן, על פי צורתה שדומה קצת לקרדום.  והוא דחוק, מפני ששמות האותיות בודאי נשמרו בהויתן ובהברתן הקדומה, וההשערה כי בתחלה היו להן שמות אחרים אין לה על מה לסמוך. ועכ"פ,  אימתי שקראו לאות זו גִּמל על שם מה קראו לה כך? הלא גם צורתה החדשה של אות זו בכתב ה"אשורי" אינו דומה כלל לגָמל, ועכ"פ הקושיה במקומה עומדת, מדוע נקראה גִּמל ולא גַּמל, כמו שנשמרה ההברה הקדומה של אַלף, בּית וכו'? ולכן יש לאמר כי צורת אות זו ושמה אינם מהבהמה גָּמָל אלא מגוף אחר, ואולי צורתה היא צורת קו, חבל כפופה קצת בקצה האחד, והשם גִּמל הוא אולי השם ג'ֹמְל جُمْل בערב' שהוא חבל הספינה, וממנו מה שאמר הנביא: לא ידח'לון אלג'נה חתי ידח'ל אלג'מל (לפי קריאת אבן עבאש ואחרים) פי' שם אלחיאט, — ר"ל לא יכנסו אל גן עדן עד שישָׁחל הגֹמל והוא חבל עב של הספינה, בתוך קופה של מחט. וחלוף תנועת החירק במקום השורק מצוי בעצם הלשון העברית ובין שתי הלשונות האחיות.

2 בארמית: שם: מאי טעמא פשוטה כרעיה דגימל לגבי דלת שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים ומ"ט פשוטה כרעיה דדלת לגבי גימל דלימציה ליה נפשיה.