*, פ"י, עת' יִגְמַע, — כמו גָּמָא: החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ (שבת יד ד). כדי לגמוע שלש בצים זו אחר זו (תוספתא סוט' א ב). שהמחהו את החלב וגמעו (שם זבים ה ט). והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח (ערוב' מא.). המחהו (את הלחם) וגמעו (פסח' לה.). לגמוע את חלבו (חול' סט.). כדי לצלות ביצה ר"ע אומר כדי לגומעה (סוט' ד.). עמוד מגמוע מים בזה הזוג או בזה הסנדל (תוספת' שבת נט.). ביצה מגולגלת משיקוב בה מקום לגומעה ממנו (רמב"ם טומאת אוכלין ו ב). 

— פִע', *גִּמַּע, — א) כמו קל: החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויהא פולט אבל מגמע ובולע (תוספתא שביע' ו ג). הואיל וראוי (השופר) לגמע בו מים לתינוק (שבת לה:).

— הֻפע', °הֻגְמַע, יוּגְמַע, — שגמעו אותו: ואם הם (המים) יתר חמים מזה ויוגמעו על הצום (קאנון א ב ב יו). וראו ג"כ שיוגמע בעלין מיני הגמיעות שימהר בשולם מאד (קבוצי גלינוס, כ"י פריז).