ג. גָּמַר
*1, פ"ע, — לָמַד, גמר דבר מדבר, למד זה מזה. שמה שיש בהאחד יש גם בהשני: תפילות מתמידין גמרי תפילת השחר מתמיד של שחר וכו' תפילת המנחה מתמיד של בין הערבים (ירוש' ברכ' ד א). ור' שמעון גמר קודש קודש מכבשי עצרת מה להלן בחנם אף כאן בחנם (ערכ' כה:). — וצווי: גמור לדעת תורה שבכתב ושבעל פה (אזהר' ר"י ברצלוני ו.).
1 יש סוברים כי פעל זה נגזר מן השם גמרא, אך זה קצת דחוק.