1 צורה עברית מהשם גמרא בארמית, שהוא ש"ז, וכמו דָגָן בעבר' דְגָנָא בארמ'.

2 בדפוס ש"ס וילנה מלה זו סגורה בין חצאי לבנה ומהצד הגהה: צ"ל מאמר. אבל, להמלה מאמר אין כאן מקום, כי אין זה סגנון רגיל, וזו הגהה מפני שלא הבין המגיה היטב המלה מגמר, ולא ידע שזה כמו גמרא, וזו מלה רגילה בפי הקדמונים. וכן באגר' וזאת ליהודה לר"א אבולעפיה (גנזי הקב' ילינק 18), והמו"ל הוסיף (א) אחרי הריש, ולא נכון כי נמצא משקל עברי זה בקדמונים:  וקד תבין פי גמר בתרא (פי' הרמב"ם בגוף הערבי, כל' א ב).  ופי גמר נדה זובו טמא (שם א ג).  וכדא באן פי גמר שבת (שם טהר' ב ו).