*, פ"י, — גִּנָּה אותו, גִּנָּה את הדבר, אמר שזה לא טוב, לא נאה, לא יפה, tadeln; blâmer; to blame: פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו (הרומאים) תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו (הרומאים) יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג (שבת לג:).  מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו (כתוב' יז.).  שגנה בו מה שלא מגנהו קודם (מו"נ א ב).  וכך היו החכמים מגנים קניית העבדים (פי' הרמב"ם, אבות א ד).  וחזקיה היו מגנים אותו כל העולם על שנסגר בירושלם ולא היה יוצא למלחמה (העקרים א א).  — וגִּנָּה את פלוני במשמ' גרם שפלוני יהיה לא יפה, או יהיה נדמה כאלו הוא מכוער: שהיו (בני ציון) מגנין את הפז ביופיין (גיט' נח.).  היו בהן (בישראל) בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין (סנה' צב:). א"ר יצחק יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע (נבוכדנצר) שאילמלא לא בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות1 כל שירות ותושבחות שאמר דוד שם.  וכבר הפליגו לגנות הכעס והרגזנות והחזק שבדבריהם אמרם כל הכועס כאלו עובד ע"ז (ר"ש א"ת, פי' הרמב"ם אב' ב י).  וכבר זכר זה אריסטו וגנה אותם מאד על זאת האמונה (המעלות לרש"ט פלקיירא א).  — ומק' בכנ' °גַּנּוֹתָם, שהם מגֻנים: דבר רע ומר מאד עד שגרם להם רב גנותם החכמה ההיא לתעות ולקרוא מעשי המרכבה להבלי שמות (הקד' מלמד התלמיד'). 

—  פֻע', *גֻּנָּה, — שגִנּוּ אותו, מְגֻנֶּה, *מגונה, — דבר שראוי לגנותו: וכל הפוחת מאחד הרי זה מגונה (ברכ' מט.).  הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה (שם לג:).  אמר ריב"ל לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב שמנה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו (פסח' ג.).  על כל המתים כולן מדחה מטתו ה"ז משובח על אביו ואמו ה"ז מגונה (מו"ק כב.).  כל ת"ח המזלזל בנטילת ידים הרי זה מגונה, מגונה ממנו האוכל לפני האורח מגונה ממנו אורח מכניס אורח (דא"ז ח).  —  ועבר לנק' °גֻּנְּתָה: ואם לא ידע לכלכל עמו והמונו ולרעות את צאנו ונתרשל ואבד גבולי ממשלתו גונתה אחריתו ולקח השם ממנו נקמתו (מאזני צדק, אלגזלי 67). 

— נִתפ', *נִתְגַּנָּה, — שגִנּוּהוּ אחרים: מאוסה הערלה שנתגנו בה הרשעים (נדר' ג יא).  — וגרם לעצמו גנות: לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק והוא נמצא מתגנה על הבריות (מו"ק כו:).  אמרה לו (בת אלישע אחר לרבי) זכור לתורתו ואל תזכור מעשיו מיד ירדה אש וסכסכה ספסלו של רבי בכה ואמר רבי ומה למתגנין בה כך למשתבחין בה על אחת כמה וכמה (חגי' טו:).  אמר רב ספרא אין בודקין את הנשואות שלא יתגנו על בעליהם (יבמ' מב.). ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא כדי שלא תתגנה על אשר נשקה (חזקוני כט יב).  — ובמשמ' °נעשה פחות חשוב ממה שהיה קודם: ועד העולם לא תשתנה, ומאלהותך לא תִתְגַּנֶּה (שיר היחוד ג).