1, קל אינו נהוג.

— הִפע', הִגְעִיל, יַגְעִיל, — א) השחית הזרע בהרחם: שורו עבר ולא יַגְעִל2 תפלט פרתו ולא תשכל (איוב כא י).  — ב) *הִגְעִיל הכלי ברותחים, טבל אותו במים רותחים כדי לנקותו משומן וכיוצא בזה, ausbrühen; échauder; to scald : הלוקח כלי תשמיש מן הנכרי את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן באור (ע"ז ה יב).  אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח וכו' טעונין מריקה ושטיפה וכו' והשפוד והאסכלה מגעילן בחמין (זבח' יא ז).  וכולם שנשתמשו בהן עד שלא שף יגעיל הטביל וליבן הרי זה מותר (תוספתא ע"ז ח ב).  קדירה שבשל בה תרומה מגעילה בחמין שלשה פעמים ודיו (ירוש' תרומ' יא מח.).  כיצד מגעילין נותן יורה קטנה לתוך יורה גדולה וממלא עליה מים עד שיצופו על הקטנים ומרתיחה יפה יפה (רמב"ם מאכ' אסור' יז ד).

— נפע', *נִגְעַל,— שרחצוהו במים רותחים: על ידי האור נגעל ויוצא (ירוש' תרומ' יא מח.).  כל כלי שנגעל צריך שטיפה בצונן לאחר הגעלה כדרך שאדם שוטף את הכוס (רשב"א, תורת הבית ד ד).  מחמת פליטת הכלי הנגעל וכו' כשמסירין הכלי הנגעל מיד שופכין מים צוננין (התרומה, הלכ' או"ה נה).

— הֻפע', °הֻגְעַל, — כמו נגעל: אם הוגעלה היורה תחילה אינה צריכה הגעלה פעם שנייה (שבלי הלקט, פסח' רז).