פ"ע, עת' יִגְעַר, —  דבר לאדם בכעס, בתרעומות, בנזיפה, anschreien; gronder; reprove : ויספר (יוסף) אל אביו ואל אחיו (את החלומות אשר חלם כי השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לו) וַיִּגְעַר בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה (בראש' לז י).  ועתה למה לא גָּעַרְתָּ בירמיהו הענתתי המתנבא לכם כי על כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנת ואכלו את פריהן (ירמ' כט כז-כח).  ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט (רות) ולא תכלימוה וכו' ולקטה ולא תגְעֲרוּ בה (רות ב יה-יו).  נשבעתי מקצף עליך וּמִגְּעָר1 בך (ישע' נד ט).  יִגְעַר יי' בך השטן (זכר' ג ב).  מעשה בעכו"ם אחד שבא לפני שמאי אמר לו וכו' גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה (שבת לא.).  ונכנס הורקנוס בנו (של ר"א) לחלוץ תפיליו גער בו ויצא בנזיפה (סנה' סח.).  ופעם אחד גער בו (אברהם באליעזר) ומיראתו נפל ממנו שינו (סופרים כא ט).  — ובפעול, גָּעַר את פלוני, כמו בפלוני: גָּעַרְתָּ גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד (תהל' ט ו).  גָּעַרְתָּ זדים ארורים השגים ממצותיך (שם קיט כא).  גְּעַר חית קנה עדת אבירים (שם סח לא).  — ובהשאלה: וְגָעַרְתִּי לכם באכל ולא ישחת לכם את פרי האדמה (מלא' ג יא).  גּוֹעֵר בים ויבשהו וכל הנהרות החריב (נחום א ד).  הנני גֹעֵר לכם את הזרע (מלא' ב ג).  בשעה שברא הקב"ה את הים היה מרחיב והולך עד שגער בו הקב"ה ויבשו (חגי' יב.).  והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן עד שגער בהם רבן יוחנן בן זכאי אמר לו היכל היכל מפני מה אתה מבעית עצמך (יומא לט:).  — ובמשמ' *צעק, בכה: לתינוק שטמנו לו אצבעו בדבש פעם ראשונה ושניה גוער בהשלישית מצצה (נדה מה.). 

— נִפע',  °נִגְעַר, — שגער בו אדם: באמרו ננערתי כגוער נגערתי וסוער נסערתי (תשו' תלמי' מנח', ערך בשרים).  נזוף שהוא המנודה והנגער (ר"י אברבנל, נחל' אבות ו).  והגערה גוררת כעס להגוער ומחלוקת וקטטה מן הנגער (פלא יועץ, גערה).

—  פִע', °גֵּעֵר, — כמו קל בעז הפעולה: רם מְגַעֲרוֹ (את המחופה) בזעפה ארעדה ואפחדה (מוסף יוה"כ, שבתו מנחות).  — ובכנ': שלא לכעוס עליהם ולא לגערם (פלא יועץ, הכאה).

— הִפע', °הִגְעִיר את פלוני, — עשה שפלוני יגְעַר: שם ירקד שעיר, גדול רב וצעיר, לבי בו אגעיר, סר ויהי לו עיר (רי"ק, ספר הגלוי י.).