* 1, ש"ז,  מ"ר, גְּרָבִים, סמי' גַּרְבֵּי, — א) כלי חרס גדול כמדת סאתים, כובשים בו דגים, מחזיקים בו יין ושמן, ird. Gefäss; jarre; jar: דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים תרומ' י ח.  העלו לו (לחנניה בן חזקיה) ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן שבת יג:.  אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל ג' מאות עגלים ושותה ג' מאות גרבי יין פסח' נז.. הוא כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות וחביריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות ביצה כט..  דלית אחת הניח לי אבא ובצרתי ממנה יום ראשון ג' מאות אשכולות אשכול לגרב יום שני בצרתי ג' מאות אשכולות שתי אשכולות לגרב יום ג' בצרתי ממנה ג' מאות אשכולות שלש אשכלות לגרב כתוב' קיא:.  ומעשה בעכו"ם אחד שהביא גרב של חתיכות (דג) ונמצא סימן באחת מהן והתיר רשב"ג את הגרב כולו ע"ז מ..  מצא בגרב שתי כילכיות שוטטות בו ר"ח שם לט:.  ישתה במדה יינו שבגרב, ובבשרו לא יפול גרב תוכח' מוסר, עזרא הבבלי עג:. — ב)°שק של עור2 לבגדים וכיוצא בזה, כעין עֹב: ומן הענין הזה ובגנזי ברומים ר"ל הכלים והגרבים שאוצרין בהן הבגדים האלה ר"י א"ת, שרשי ריב"ג, גנז.