ש"ז, מ"ר גֵּרִים, —  א) אדם נכרי שבא לגור בארץ נכריה ובתוך עם נכרי לו, הוא גֵּר בארץ זו ובתוך העם הזה, in fremdem Lande wohnende Person; personne demeurant dans un pays étranger; person living out of his own country:  כי אמר (משה) גֵּר הייתי בארץ נכריה (שמות ב כב).  וכי יגור אתך גֵּר בארצכם לא תונו אתו (ויקרא יט לג).  עשה (אלהי ישראל) משפט יתום ואלמנה ואהב גֵּר לתת לו לחם ושמלה (דבר' י יח).  בן איש גֵּר עמלקי אנכי (ש"ב א יג).  גֵּר יתום ואלמנה לא תעשקו (ירמ' ז ו).  — ולעומת הגר — האזרח:  משפט אחד יהיה לכם כַּגֵּר כאזרח יהיה (ויקרא כד כב).  והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הַגֵּר את יי' הוא מגדף (במד' יה ל).  — ובכנ':  אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וְגֵרְךָ אשר בשעריך (שמות כ י). טפכם נשיכם וְגֵרְךָ אשר בקרב מחניך (דבר' כט י).  ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גֵּרוֹ (שם א יו).  — ולצבור במ"י: כי גַר יהיה זרעך בארץ לא להם (בראש' יה יג).  — ומ"ר גֵּרִים:  ואתם ידעתם את נפש הגר כי גֵרִים הייתם בארץ מצרים (שמות כג ט).  יי' שמר את גֵּרִים (תהל' קמו ט).  ויאמר דויד לכנוס את הַגֵּרִים אשר בארץ ישראל (דהי"א כב ב).  ויספר שלמה כל האנשים הַגֵּירִים אשר בארץ ישראל (דהי"ב, ב יו).  תפלו אתם בנחלה לכם וּלְהַגֵּרִים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל (יחזק' מז כב).  — ובחבור עם תושב:  גֵּר ותושב אנכי עמכם בראש' כג ד,  עי' תושב.  וכי תשיג יד גֵּר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לְגֵר תושב עמך (ויקר' כה מז).  — ומשל: כלב1 לא במקומו שבע שנים לא נֹבח (ערוב' סא.).  — ואמר החכם:  החכמים גרים לרוב הכסילים בעיניהם (המעלות לרש"ט פלקיירא ב).  — ובהשאלה, במליצה:  כי גֵרִים ותושבים אתם עמדי (ויקר' כה כג).  כי גֵרִים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו על הארץ (דהי"א כט יה).  — ב)  ביחוד *אדם לא מישראל שנתיהד, Jüd. Proselyt; prosélyte juif; jew. proselyte:  גר וכושי שירשו את אביהם (דמאי ו י).  לעולם אינו גר עד שימול ויטבול (ברכ' מז:).  גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים וכו' (יבמ' מז.).  קשים גרים לישראל כספחת (שם:). אין מקבלים גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה אלא שנעשו גרים גרורים (ע"ז ג:).  — גֵּרֵי אֲרָיוֹת, גרים שנתגירו מפני פחד מהאריות שעלו עליהם ולא מפני שרצו להכנס לתוך כנסת ישראל: כותים גירי אריות הם (קדוש' עה:). ר' נחמיה אומר אחד גירי אריות וכו' ואחד גירי מרדכי ואסתר אינן גרים עד שיתגיירו בזמן הזה (יבמ' כד:).  — גֵּרֵי חֲלוֹמוֹת:  אחד גירי אריות ואחד גירי חלומות2 וכו' אינן גרים עד שיתגיירו בזמן הזה (יבמ' כד:).  — °והשתמשו בשם זה בכלל לכל מה מי שמקבל דעה מהדעות לא מפני אהבה אלא מפני יראה.  — גֵּר צדק:  נעמן גר תושב היה נבוזראדן גר צדק היה (גיט' נז:).  וכיון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים וכו' וכולל גרי הצדק עם הצדיקים (מגי' יז:).  — °גר שער, ההפך מן גר צדק:  הוא גר צדק לא גר שער (ראב"ע, שמות יב מט).  — ג) °מלה זרה מלשון אחרת שנכנסה בלשון מהלשונות:  והגר הוא אשר יהיה לאומה אחרת ויכניסהו המשורר בשירו (באור ס' השירים לאריסטוט', לאזיניאו כו במקור נדפס ,לאזינים').  — ולנק' גֵּרָה, עי' זה.