א. גָּרָב

1, ש"ז, — חולי מחליי העור, מין שחין, Krätze; gale; scabies: כל איש אשר בו מום וכו' או גָרָב או ילפת (ויקר' כא יח=כ). יככה יי' בשחין מצרים ובעפלים וּבַגָּרָב ובחרס אשר לא תוכל להרפא (דבר' כח כז). ובעל גרב2 ובעל יבלת (בכור' ו יב). — ומצוי בספרות הרפואית: גרב הוא נאצור מתחדש בקצה הפנימי הנקרא מוק (קאנון ג ג ב ז). ואמנם הגרב הלח וכו' יהיה מחומר עב (קבוצי גלינוס, סבות החליים, כ"י פריז). ויתיילד לילדים הגרב והאיכול ממה שיהיה מן הדם הנפסד (מ' אלדבי, ש"א ה). לנפח ולגרב הנולדים באצבעות בחורף תרחצם במים חמין (שם ד).



1 בערב' גַ'רַב (جَرَب). —

2 ואמרו שם בגמ' שיש שלשה מיני גרב, יבש בין מבפנים בין מבחוץ, לח מבחוץ ומבפנים, יבש מבפנים ולח מבחוץ, וזה הוא גרב של מצרים.

חיפוש במילון: