* 1, ש"ז, לנק' גַּרְגְּרָנִית, מ"ר גַּרְגְּרָנִיּם, -רָנִיּוֹת, מי שהוא להוט אחרי אכילה ושתיה בפרט של מטעמים מתוקים וכדומה, Leckermaul; friand; dainty (person): לא לזה גרגרן אלא לך לגלגן ירוש' ברכ ו י ג. השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן פסח' פו: וביצה כה:. ולא יאחז אדם בביצה פרוסה בידיו ואם עושה כן הרי זה רעבתן וגרגרן ולא ישתה אדם כוסו בבת אחת ואם שתה ה"ז גרגרן ורעבתן דא"ר ו. ולא יאכל שום ובצל מראשו אלא מעליו ואם אכל הרי זה רעבתן וגרגרן ולא ישתה שתי כוסות ויברך ברכת המזון מפני שנראה כגרגרן שם. הגדול שבהן שולח יד (לאכול) תחלה ואח"כ הקטן ואם שלח ה"ז גרגרן שם ז. ולא יהא אדם לא נוקדן ולא עומקן ולא גרגרן ומוותר על קלקלותו ואינו מתכבד מקלון חבירו דא"ז ו. לא יאכל אדם בכל אצבעותיו מפני שנראה כגרגרן מס' כלה רבתי י. תלמיד חכם לא יהיה גרגרן אלא אוכל מאכל הראוי להברות גופו רמב"ם דעות ה. בני החבורה שהיה אחד מהן גרגרן רשאים להוציאו מהן הוא, פסח' ב. שלא ילך בדרך הגרגרן הקרוא לסעודה כי כשיחתכו לפניו מצד א' חתיכה אחת יאמר חתוך מצד אחר מלמד התלמידים, וארא. אם ישבור בו עצם נראה כרעבתן וגרגרן חזקוני, בוא יב מו. לאכול בנחת ובמוסר כי השלחן לפני המלך הוא ואיך לא יתבייש מהמלך להיות גרגרן הקנה, סדר השלחן. שלא יהא גרגרן ובלען בסעודתו חמדת הימים א יד. יהיה בכבוד על שלחנו וכו' ויאכל בכבוד לא כרעבתן ולא יהיה גרגרן צפורן שמיר ה סב. גנאי גדול הוא לאדם להיות זולל וסובא גרגרן ורעבתן בית מדות, הנדיבות. — ומ"ר: הצנועין מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקין ואין מגיע לכל אחד מהם אלא כפול תוספתא סוט' יג ז. אינו חייב סקילה עד שיגנוב משל אביו וכו' וישתה היין מזוג כדרך שהגרגרנים שותים רמב"ם, ממרים ז ב. על החנות החדשה לגרגרנים מדוע העם האוהב נעימים את רבן דחפו וכו' ולפתח הזאת משכימים יל"ג, על החנות. — ולנק' *גַּרְגְּרָנִית, מ"ר גַּרְגְּרָנִיּוֹת: מפני שהנשים גרגרניות הן שהיא חשודה לגלות את הקדרה של חברתה לידע מה היא מבשלת טהר' ז ט. ארבע מדות נאמרו בנשים גרגרניות צייתניות עצלניות קנאניות מד"ר בראש' מה. עד שלא ילדה האשה בעלה עומד עליה אם סבלנית היא זו אם לאו אם גרגרנית היא אם לאו מה"ג, כ"י תימנ', וישב. לא תהא גרגרנית ולא תאכל יתר מדי ראש' חכמה, ד"א. — ובהשאלה, מי שאץ לבעול אשה קודם הזמן: טבלה ביום של אחריו ושמשה את ביתה וכו' הרי זה גרגרן נדה י ח. לאותו שהיה בית הלל קורין אותו גרגרן רבי יהודה היה קורא אותו בועל נדה תוספתא שם ט יט.
1 אולי מן גרגרת. והנה פרשו רוב המפרשים גרגרן מי שאוכל הרבה, אבל למושג זה יש המלה רעבתן ומרוב המקומות שבאה מלה זו נראה כי הכונה היא מי שלהוט אחרי אכילה וכמו"כ מי שאוהב מעדנים מתוקים, ובפרט מהרמב"ם דעות ה. וכן משמע מהמאמר על הפסוק ויקחו האנשים מצידם: גרגרני בני דגרגרני דרחמי מידי דגרגרנותא אהבתיכו נמי הכי הוו זכרנו את הדגה כלה רבתי ד. ומהלשון דרחמי מידי דגרגרנותא משמע בברור שהכונה למעדנים טובים.