*, פ"ע, — שפך משקה לתוך הַגַּרְגֶּרֶת:  החושב על מי חטאת לשתות וכו' רבי יהושע אומר כשישתה (פסול) ואם גרגר כשר (פרה ט ד).  כשישתה (פסול) מפני שהוא משקה פיו ואם גירגר כשר (תוספתא שם ט ו).  אכלה (אשתו) בשוק גירגרה בשוק הניקה בשוק בכולן ר"מ אומר תצא (גיט' פט.).  — ובפרט °הדיח את הגרגרת במים, וכיוצא בזה, gurgeln ; gargariser ; to gargle:  וזה לך תרופתו לגרגרנו בזרוע חרדל ועקר קרחה הנקרא פירתרון (אסף הרופא, כ"י מינכן 20).

— התפע', °הִתְגַּרְגֵּר — גרגר את גרונו:  ובכל פעם יתגרגר בו ויעצירנו בפיו ובגרונו (אסף הרופא, כ"י מינכן 20).  כל זה יבושל עד החצות אש ימלא פיו ויתגרגר עד שבע פעמים (שם 22).