גַּרְגֶּרֶת

1, ש"נ, מ"ר גַּרְגָּרוֹת, — א) כמו גָּרוֹן:  חסד  ואמת אל יעזבך קשרם על גַּרְגְּרוֹתֶיך כתבם על לוח לבך (משלי ג ג).  — ב)  ביחוד * הקנה שבתוך הגרון שהקול יוצא ממנו, Gurgel;  gosier;  trachea:  שחט את הוושט ופסק את הגרגרת או שחט את הגרגרת ופסק את הוושט (חול' ב ד).  אלו טריפות בבהמה נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת (שם ג א).  נשמטה הגרגרת ואח"כ שחט את הוושט שחיטתו פסולה שחט את הוושט ונמצאת הגרגרת שמוטה (תוספתא שם ב ד).  ובכנ':  ברא הקב"ה מעין בתוך גרגרתו  (של האדם) שהוא מוריד את הפת בשלום (מד"ר שמות כד).



1 אולי שם חקוי הקול.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים