גָּרוֹס
* 1, ש"ז, מ"ר גָּרוֹסוֹת1, סמי' גָּרוֹסֵי, — מי שעושה גריסים, מי שמוכר גריסים, Graupner; fabricant des gruaux; grist-maker: הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצנעה (מו"ק ב ה). רחת של גרוסות טמאה (כלים יה ה). נתנוהו (את העומר) בריחים של גרוסות והוציאו ממנו עשרון שהוא מנופה בי"ג נפה (מנח' י ד). קבלו עליהן חמרי טבריה ודשושי עכו וגרוסי ציפורין שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד (ירוש' מו"ק ב פא:). גורסה בריחים של גרוסות (רש"י ויקר' ב יד).
1 כך נקוד במשנ' מנֻק' כ"י פרמה.