גְּרוּעָה
* 1, ש"נ, — מקום שקוע ועמֹק באדמה שמתקבצים שם המים ובוקעים לתוך האדמה ונשמרים שם, Niederung; bas-fond; low ground: גרועה 2 שבמדבר שמחזקת מימיה (אדר"נ יד).
1 בערב' עַ'וַר غوَر.
2 בקצת ספרים גרוע. והגיה הגר"א ערוגה, וגרסה זו נמצאת בקצת נוסח'. אך קצת תמוה מה ענין ערוגה להמדבר? ולכן הגיה בעל בנין יהושע ערוגה עמוקה במקום ערוגה שבמדבר, כמו בדא"ז א. אבל, אם ערוגה יכלה להשתבש לגרוע, קצת קשה להניח כי עמוקה נשתבשה למדבר, ואין לנו יסוד נכון לדחות את הגרסה שברוב הספרים, ובפרט שאפשר למצא פרוש נכון ומדויק להמלה גרועה עפ"י לשון ערב' שהשם ע'ור משמש במשמעה מתאימה היטב להענין, ויש עוד בערב' ע'איר غاير שר"ל מים שקועים באדמה.