* 1, ש"נ, מ"ר גְּרוֹפִיּוֹת, — ענף של זית עם שרש, שנוטעים באדמה, Sctzling (v. Oliven); bouture (d`olives); layer (of olive): גרופית של זית טהורה עד שתשלק כלים יב ח.  (הקונה מחברו) זתים לקוץ מניח שתי גרופיות ב"ב ה ג.  מעשה באחד שהביא גרופית של זית שהוא משופה כמגדל לפני ר' עקיבא ואמר על זו הייתי יושב וטימאה לו תוספתא כלים ב"ב ב ב.  ׁ(קנה) זיתים לקוץ אינו רשאי לשרש את כולן כאחד אלא מניח שתי גרופיות בעיקרן ונוטל את השאר שם ב"ב ד ז.  וקוטמים נטיעות בכל מקום חוץ מגרופיות של זית ב"ק פא..  הכניס עמו (נח לתבה) זמורות לנטיעות יחורים לתאנים גרופיות לזיתים מד"ר בראש' לא.  ויטע כרם לא היה לו ליטע דבר אחר של תקנה לא יחור אחד ולא גרופית אחת אלא ויטע כרם שם לו.  — ובהשאלה: שאול גרופית של שקמה היה ירוש' ע"ז ב מ ג.  — ומשל לדלות: יפתח שהיה רש בתורה גרופית של שקמה היה תנחומא בובר, בחקתי.