פ"י, — נגע נגיעה קלה ומשמש כמה פעמים בידו או ברגלו, כדי לידע ולחוש את הדבר, tasten; tâter; to grope : נְגַשְׁשָׁה כעורים קיר וכאין עינים נְגַשֵּׁשָה (ישע' נט י).  היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא (ירוש' יומא ה מב ג).  כיון שמגעת הספינה במקום שהמים מעטין מתייראין שמא תשב הספינה בקרקעית הים או שמא תהיה שם סלע ותעבור עליו ותשבר ולפיכך מהלכין בני אדם ספנים מגששין ורואין המים (ר"ח שבת קא:).  שמגששין בקרקע ומגלין הטמונות (הוא, ב"מ מב.).

— קל, *גָּשַׁשׁ, בינוני גּשֵׁשׁ, גּשֶׁשֶׁת, — גָּשְׁשָׁה הספינה בקרקע, נגעה נגיעה קלה:  בזמן שהספינה גוששת (חלה ב ב).  ספינה שבאה מחוצה לארץ והיו בה פירות מן החוט ולפנים הגוששת  חייבות בחשבון (תוספתא תרומ' ב יג).

— נִפע', °נִגְשַׁשׁ, — בא בנגיעה קלה: כל מטה שהיא של פרקים ומתפרקת זו מזו יש לה כמין עצים ארוכים שהם מדבקים אותה ונגששת זו עם זו (רה"ג זב' ג א). 

— הִתפו', *הִתְגּוֹשֵׁשׁ, — הִתְגּוֹשֵׁשׁ אתו, נפתל ונתאבק והתאמץ לגבור על חברו ולהפילו, ringen; lutter; wrestle: לב' אתליטין שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך (מד"ר בראש' כב).  לארכיליסטו שהיה מתגושש עם בנו של מלך (שם שה"ש ג ה).  לגבור מתגושש באבן מסיד (פסיק' דר"כ, סליח').  — וגם הִתְגֹּשֵׁשׁ: נטל (הרועה) תיש גדול ומסרו לו (להזאב) אמר יהא מתגשש בזה עד שנעבור את הנהר ואח"כ אני מביאו (שם שמות כא).  נתגששת עם המלאכים של מעלה (שם כח).